עריכת הדף "שבעה קולות" (פסקה)

==הקשר לחכמת הדקדוק ולשבעת [[רוחות העולם]]==
המהר"ל{{הערה|בספרו 'תפארת ישראל', פרק ס"ו.}} מקשר את שבעת הקולות דמתן תורה לשבע תנועות ה[[דקדוק]]{{הערה|[[קמץ]], [[פתח]], [[סגול]], [[חיריק]], [[שורוק]], [[קובוץ]] ו[[חולם]].}}. דכשם שב[[מתן תורה]] היה קול אחד שנחלק לשבעה{{הערה|דעת ר' יוחנן בשמו"ר פ' כ"ח.}} (וכן נחלקת התורה לשבעים לשון), כך נחלק ההבל היוצא מן הלב לשבע תנועות ה[[דיבור]]{{הערה|ובקהילת יעקב מוסבר על פי ה[[קבלה]], שחלוקה זו לשבעה קשורה לבירור שבעת המלכים ד[[תוהו]], שמתו ונפלו בעת שבירת הכלים.}}).

ומוסיף [[המהר"ל]] ששבע התנועות והקולות הם כנגד גדר המקום, שיש בו שבעה צדדים: ארבע הרוחות, למעלה, למטה ובאמצע{{הערה|וראה בערך [[רוחות העולם]] שברוב המקומות מדובר על שישה קצוות בלבד.}}.

ורבינו בחיי{{הערה|ב[[פרשת וירא]].}} מאריך לבאר את הקשר בין צורת הנקודות ומקומן{{הערה|לדוגמא, שהנקודה מתחת לאות היא חיריק ומעל האות היא חולם.}} לבין שבעת הקולות - שבע התנועות הנשמעות בהברת הדיבור. ומקשר זאת לפסוק "חצבה עמודיה שבעה" - שכל התורה כולנה "נחצבה" משבע תנועות אלו, שהן שורש התורה.