עריכת הדף "עובדיה יוסף" (פסקה)

== התייחסויות מהרבי ==
===מכתב הרבי אליו===
בכ"ז ניסן תשט"ז כתב הרבי אגרת קודש  מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע"ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר"ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זו הסיבה שלא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :

{{ציטוטון|ב"ה. כז' ניסן תשט"ז, ברוקלין, הרה"ג אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט"א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח"כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים מוהרע"ז סלונים שליט"א, שקיבל כת"ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז"ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ"ב ע"ב) והוא במכש"כ וק"ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו"ע חו"מ סי' רצ"ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו"כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז"ל עה"כ ואת והב בסופה. בברכה}}.

במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לר' עזריאל זעליג סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ"ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי "'''החכם עובדיה''' שי".

===מסרים שונים מהרבי===
בחודש [[טבת]] [[תשל"ג]] שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 81}}.

בחודש [[ניסן]] [[תשל"ד]] התבקש הרב [[אפרים וולף]] למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר ב[[ארצות הברית]] בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 285}}.

בשנת תש"נ, כשעמדה על הפרק אפשרות לחידוש ממשלת האחדות בין פרס לשמיר, הרבי הורה לרב יוסף יצחק גוטניק שינסה למנוע זאת בכל מחיר. בי"א אייר תש"נ בערב מסר הרבי לרב גוטניק באמצעות המזכיר הרב גרונר כי כדאי שיבקר אצל הרב עובדיה יוסף, מנהיגה של ש"ס, שהוקמה 6 שנים קודם לכן. בסופו של דבר הוקמה ממשלת ימין צרה בח"י סיוון תש"נ, כרצון הרבי. {{הערה|כפר חב"ד, גליון 1989, עמ' 46 מראיון עם הרב גוטניק}}.

אך בשנת תשנ"ג, לאחר שש"ס הצטרפה לממשלת השמאל של רבין, והרב גוטניק שאל את הרבי אם להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, הורה לו הרבי: "לבקר אצל גדולי ישראל באה"ק ולעשות תעמולה בנוגע שלמות הארץ, ושאסור להחזיר שטחים"... וכן: "לא להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, אבל עם הרב כדורי כן להיפגש". {{הערה|מענה מי"ט אדר תשנ"ג. מענות קודש תשנ"ג, עמ' 53, מענה עג. מ"תשורה" גוטניק.}}

=== עידוד לקשר עם רבני חב"ד===
לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו"ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב"ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}.

כמו כן באחת משנות הלמ"דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב"ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מ[[נישואין שניים]] של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב"ד און ליין}}]}}.

בשנת תשמ"ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר"ע אשר על הנער המגיע לגיל י"ג לכוון בברכת "אהבת עולם" בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ"בר חיובא" לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור "בר חיובא" אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב"ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - "נתקבל ות"ח. בטח יודיע באם יהיה המשך". כמו כן העיר הרבי על דברי הגר"ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - "ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ"ל".

על מכתב הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקש את הסכמתו לספר [[יחי המלך]] (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב "התוצאות?!"{{הערה|ראה לקמן את הסכמתו}}.

===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'===
בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}.

אולם יש גירסה שהמניחים השמיטו את הציון והרבי דרש להוסיפו.

כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם:
"העירני חכם אחד משו"ת מים חיים... שו"ת בית ישראל... יביע אומר ח"א או"ח סוף סי' כו".

===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===
א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-[[770]] מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: "'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף".

ב. בשנת [[תש"מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין [[טהרת המשפחה]]. בראש הקריאה נכתב: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש'''"{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש {{אינפו}}]}}.

ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור ב[[תש"נ]] בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: "תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א"{{הערה|[https://col.org.il/news/78553 הגר"ע יוסף כותב על הרבי: "פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל" {{חב"ד און ליין}}]}}.

ד. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט"א וכך אמר: '''"גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא את עבודת הקודש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח"ו לא להרפות ידיים".

ה. ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1= לשעבר רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.

ו. בשבט תשפ"ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ"ו להרב [[אברהם העכט]], ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]", ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי "ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש".  {{הערה|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ״ג. 31.01.2023.}}