עריכת הדף "תגים" (פסקה)

===קבוצות האותיות בעלות התגים===
בענינם של חלוקת האותיות ל-3 קבוצות בעלות תגים, מופיעים בחסידות שני ביאורים:

א. [[אותיות האל"ף בי"ת]] הם ה[[מידות]], והחלוקה הפנימית בתוכן תואמת לג' הבחינות הכלליות שבמדות - חסד דין ורחמים{{הערה|אוה"ת נח ח"ג תרס"ד.}}. החלוקה המקובלת היא: מלאכ"ת סופ"ר - חסד, שעטנ"ז ג"ץ - גבורה, בד"ק חי"ה - תפארת.

ב. אוכ"ל מספר"ת ובד"ק חי"ה הן בכלים דאו"א (חכמה ובינה) דתהו{{הערה|אוכ"ל מספר"ת הן בפנים דאו"א ובד"ק חי"ה בהאחוריים דאו"א.}}, ושעטנ"ז ג"ץ הן במידות דתהו{{הערה|בהמשך תער"ב אות תי"ז מביא זאת בשם ע"ח שער דרושי נקודות פ"ו, ומקדש מלך על זוהר ח"ב קס"ז. כמו כן מובא הדבר בתולדות לוי יצחק עמ' רמ"ב.}}. לפי ביאור זה מתאים גם המספר הכולל של האותיות שבקבוצות, כאשר בשתי הקבוצות הראשונית יש ט"ו אותיות (כי חכמה ובינה הן י-ה, שמספרן 15) ובחלוקה השלישית ז' אותיות (כי המדות הן שבע){{הערה|תולדות לוי יצחק שבהערה הבאה.}}. עניין זה מרומז בשיעור החלות דלחם הפנים{{הערה|מנחות צ"ו א', והובא להלכה ברמב"ם הלכות תמידין ומוספין פ"ה ה"ט.}} שאורכן 10 טפחים ורוחבן 5 (כנגד שתי הקבוצות הראשונות), וגבהן 7 אצבעות (כנגד 7 האותיות דשעטנ"ז ג"ץ).

מכיון ששורש האותיות שעטנ"ז ג"ץ הוא ב[[ז' תחתונות]] דתהו (שבהם היתה השבירה) הן רומזות על גבורות ודינים, דבר המתבטא גם בכך שצירופן הוא שט"ן ע"ז ג"ץ (שלושה ענינים המורים על גבורות ודינים). באותיות אלו גופא עיקר הגבורות והדינים הוא באות ז' כי היא השניה שבהן על פי סדר הא"ב, ונמצא שהיא כנגד מדת הגבורה (המדה השניה){{הערה|תולדות לוי יצחק רצ"ה מע"ח.}}.