עריכת הדף "עובדיה יוסף" (פסקה)

===כתיבתו אל הרבי===
א. בחודש [[ניסן]] [[תשט"ז]] שלח [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה יום ה' ג' בניסן תשט"ז, כבוד האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו"ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.

את הספרים שלחתי על ידי הרה"ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט"א מנהל כולל חב"ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס"ט}}

[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]
ב. לקראת [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

{{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]. [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=66549 מופיע גם כאן]|תוכן= בעזה"י. ו' [[ניסן]] תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.
אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}

ג. בשנת [[תשמ"ג]], שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ"ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט"א.

אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ"ק שליט"א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב"ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק"ש בהגהות ערך לחם יו"ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ"ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.

ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה"ק כקבלת חז"ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח"ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.

לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט"א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב"ד שבאה"ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה"ר שיקיים בו "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב"א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}. 
יש לציין שכידוע, דעת הרבי בנושא האתיופים שונה לחלוטין מדעת הרב יוסף {{הערה|ראה אגרות קודש, חלק לב, עמ' פב-פג. וראה בערך "ביתא ישראל" בארוכה.}}.