עריכת הדף "י"ב חודש (אבלות)" (פסקה)

===חגים ומועדים===
*בשבתות ומועדים, אף שמעיקר הדין כהן יכול [[ברכת כהנים|לשאת את כפיו]] ולברך את העם, נוהגים להימנע{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סי' קכ"ח סנ"ה.}}.
*בתוך השנה הראשונה אבל לא אומר [[יזכור]], אך נשאר בבית הכנסת בזמן אמירת יזכור{{הערה|ספר המנהגים עמוד 59.}}.
*[[בעל תוקע]] קבוע, יכול [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] בראש השנה גם בשנת אבל{{הערה|כך נהגו גם אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ כשהיו בשנת אבל. אגרות קודש חלק ז' עמוד שס"ג, אשכבתא דרבי עמ' 121.}}.
*ב[[הושענות]], אבל לא מקיף את הבימה עם ארבעת המינים, כיון שכל ענין ההושענות הוא להוסיף בשמחה, ובמידת האפשר, עדיף שהוא יהיה זה שיחזיק את הספר תורה על יד הבימה{{הערה|רמ"א סימן תר"ס ס"ב, אוצר מנהגי חב"ד עמוד שיז.}}.
*ב[[חנוכה]], האבל עובר לפני העמוד כבכל יום חול, אך מחליפים אותו באמירת [[הלל]]. לאחר הלל אומר האבל את החצי קדיש אחרי שחוזר לעמוד{{הערה|נטעי גבריאל אבלות חלק ב' פרק נז סעיף א.}}.
*ב[[פורים]], אבל ניגש להתפלל לפני העמוד כרגיל בכל ימות השנה{{הערה|שולחן ערוך או"ח סי' תרצ"ו ס"ד, ספר המנהגים עמ' 8.}}, ויש להימנע מלתת [[משלוח מנות]] לאבל, ובדיעבד אם כבר נתנו לו, יכול לקבל{{הערה|על פי רמ"א או"ח סי' תרצ"ו ס"ו. יורה דעה סימן שפ"ה ס"ג, קיצור שולחן ערוך סי' רי"ב ס"ב, סימן קמ"ב סעיף ז'. שו"ת כתב סופר או"ח סי' קמ"א}}, אך במידה ורוצים לכבד אותו וכדומה, ניתן לתת לכתחילה למישהו אחר מבני המשפחה.

{{אבלות וימי זכרון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אבלות]]