עריכת הדף "הידור מצווה" (פסקה)

==במשנת החסידות==
{{ציטוט-צף|הזהירות המופלגה שלי בהידור מצווה היא כדי שהשכל שלי יקלוט טוב יותר [[תורת החסידות|עניני חסידות]]|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד שמב}}

תורת החסידות מדגישה את החשיבות בהידור המצוות, כביטוי לכך שאדם מקיים את המצווה מתוך חיבור ורגש פנימי כבן לאביו וכאדם שרוצה להנות את אהובו, ולא רק כדי לצאת ידי חובה כעבד לאדונו.

כבר בזמן אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, כאשר ביקשו ממנו להגדיר את ההבדל בין מי שחסיד לשאינו, אמר שחסיד הוא מי שמקיים את המצוות 'לפנים משורת הדין'{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' סח, א.}}.

בנוסח הברכה הקבוע ששיגר הרבי לחתני [[בר מצווה]] שנכנסים בעול קיום המצוות, מברך הרבי: "ויהדר בקיום המצוות".

הידור המצווה הפך לסימן היכר של חסידים, ובפרט חסידי חב"ד, ולדוגמא:
*חסידים מהדרים ללכת עם גומי שיחזיק את הציצית פרוסה במשך כל שעות היום, כי הם חוששים אולי באמצע היום פתאום הציצית 'תתקפל' ואז זה לא יחשב להם לגמרי שהם הולכים עם ציצית.
*הקפדה לישון עם ציצית, כדי שמיד כשמאיר הבוקר – הם כבר יהיו עם ציצית.
*הקפדה לישון עם כיפה, כדי לא לשכוח אף פעם מי נמצא מעלינו...
*שימוש בהכשרים הכי טובים ומהודרים.
*הימנעות גורפת ומוחלטת מאכילה ושתיה מחוץ לסוכה, אפילו כשיש גשם.
*נטילת ידיים 3 פעמים על כל יד.
*הימנעות מוחלטת מקיצור שערות הזקן.
*[[הידורים וחומרות בחג הפסח|הימנעות מאכילת שרויה בפסח, אכילה בבית בלבד, והידורים נוספים הקשורים לחג הפסח]].
*טבילה במקווה מידי יום. 

הרבי לומד את החשיבות בהידור מצווה בין השאר מכך שבבית המקדש גם הצבע והגוון של היריעות נעשה ממין חיה, היות וגם דברים ששייכים לחיצוניות בלבד ואינם חלק מגוף המצווה, ושייכים רק להידור מצווה, צריכים להיעשות מתוך אותה חיות פנימית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1K-T8jQsb0MJU7hOPmLIkRf0u_trZmg6Q/view לקוטי שיחות חלק לא שיחה א' לפרשת תרומה].}}, ומדגיש שאף שהדבר היה נכון בכל התקופות, בדורנו יש לכך דגש מיוחד כיון שבדור זה החיצוניות תופסת מקום משמעותי כל כך, ויש קהלים כאלו שהדרך להשפיע עליהם ולמשוך אותם לקיום תורה ומצוות, הוא להתחיל ביופי החיצוני{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ו עמוד רס"ב.}}.

הרבי מעיד, שאף שחסידים הידרו בכל המצוות ובאופן של מסירות נפש, לא ראינו מעולם שיהדרו במצוות הקשורות עם אכילה ושתיה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/13/162.htm שיחת שמחת תורה תשט"ז]. וכן בתורת מנחם התוועדויות חי"ד ס"ע 279. וראה גם בתורת מנחם – התוועדויות ח"ז ע' 315 הערה 60, בנוגע ל'הידור' בכך ש'נקבה תסובב גבר'.}}.