עריכת הדף "תהלים מ"ט" (פסקה)

==ביאורי החסידות==
*'''עוון עקבי יסובני''' - דוד התיירא מכך שהוא יחשיב את העבירות ה'קלות' שאדם דש בעקביו כאילו הם פחות חמורות מעבירות אחרות, כי לאמיתו של דבר מצד ההתקשרות וההתחברות עם הקב"ה, כל החשבונות לא נוגעים, וכאשר אדם מתקשר לקב"ה באופן זה, נוהגים עמו גם מלמעלה מידה כנגד מידה, ומשפיעים לו כל הצטרכויותיו בלי חשבונות{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 89.}}, וכמו שבגשמיות כשאדם נכשל באבן קטנה ברגלו, זה יכול להפיל ולפצוע גם את ראשו, כך גם ברוחניות, אפילו עוון קטן יכול להחשיך את אור הנשמה ולגרום לאדם נפילה גדולה{{הערה|לקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד.}}.
*'''קראו בשמותם עלי אדמות''' - הפסוק מונה זאת כשבח ומעלה, שהענין של בנין שיהיה לאדם לזיכרון יכול להיחשב לו גם כמעלה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 7.}}.
*'''אדם ביקר בל ילין''' - 'יקר' הוא בחינה נעלית ביותר עד כדי כך שאדם הראשון לא יכל לקבל אותה ('אדם . . בל ילין'), ועם זאת, ב[[מגילת אסתר]] מסופר שלכל היהודים היתה בחינה זו, שזכו לה על ידי המסירות נפש שלהם ("ליהודים היתה . . ויקר"), ועל דרך זה ה[[תפילין]] נקראים בשם 'יקר' כי על ידי העבודה של שיעבוד הלב והמוח, ממשיכים בחינת נעלית זו שתהיה בהתיישבות אפילו בימי החול הרגילים{{הערה|ד"ה ליהודים היתה אור תשט"ז.}}.