עריכת הדף "תהלים ה'" (פסקה)

==בתורת החסידות==
*'''למנצח אל הנחילות''' - נחילות לשון רבים, רומז גם לנחלה של לעתיד לבוא{{הערה|ילקוט שמעוני תהלים רמז תרכט.}}, וההתפעלות של דוד היא מהצירוף של ה'נחלה' בעולם הזה עם ה'נחלה' של העולם הבא '''יחד''', והכח לזה הוא הירושה שכל יהודי מקבל, שמתגלה אצלו על ידי שהוא בעצמו בבחינת קטנות וביטול, כמו דוד שהיה הקטן שבאחים{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ט.}}.
*'''בוקר תשמע קולי בוקר אערוך לך''' - הבוקר הראשון הוא כנגד הבוקר שכתוב באברהםש הוא מידת החסד, והשני הוא כנגד הבוקר של יוסף שהוא מידת היסוד, שענינה היא כפי שהדבר נמשך ומתקבל למטה. והחיבור של שני המעלות האלו יחד הוא ההמשכה של הענינים הכי נעלים, אלא שנמשכים למטה עם כל המעלות שלהם כפי שהם{{הערה|שם=בלק}}.
*'''אערוך לך ואצפה''' - אצפה הוא גם מלשון ציפיה ותקווה וגם מלשון ציפוי וכיסוי, שמורה על האיחוד של שתי המעלות של ההמשכה למטה ועם זאת כשהענין נמשך למטה ו'מתכסה' הציפוי הוא כעין ציפוי זהב, שלא רק שהוא לא נראה כדבר זר ופחות, אלא יש בו את כל המעלות{{הערה|שם=בלק|שיחת שבת פרשת בלק תשט"ו.}}.
*'''לא יגורך רע''' - פסוק זה עוסק בעולם האצילות, שם אין אפילו נתינת מקום לרע, ועל דרך זה בכל יהודי מישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב תשי"ח.}}.
*'''ואני ברוב חסדך אבוא ביתך''' - פסוק זה נקבע כהקדמה לתפילה, כיון שרומז לנתינת כח מהאבות לעבודת השם, 'ברוב חסדך' רומז לעבודתו של אברהם, ו'אשתחוה . . ביראתך' רומז ליצחק שמידתו מידת הגבורה, והסיום הוא 'עת רצון' שרומז ליעקב שהוא מידת הרחמים{{הערה|ד"ה תקעו בחודש שופר תשי"ח.}}.
*'''אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך''' - בגמרא במסכת ברכות ריש פרק ה' חולקים האמוראים מהיכן לומדים שצריך להתפלל דווקא מתוך כובד ראש, ורבי יוסי ברבי חנינא לומד זאת דווקא מפסוק זה, כיון שלדעתו לא מספיק הכנעה ושפלות סתם{{הערה|שיכולים לנבוע גם ממי שהוא מר נפש על מצבו בגשמיות וכיוצא בזה.}}, אלא צריך דווקא השתחוואה וביטול לקב"ה שנובעת מתוך יראת השם{{הערה|אלא שאין כך ההלכה בפועל. ומספיקה גם הכנעה סתם. לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 67 ואילך.}}.