עריכת הדף "קידוש בכורות" (פסקה)

== דיני המצווה ==
הדינים הקשורים למצווה כוללים את מקום השחיטה, הזמן שבו יש לאכול את הבשר, את המומים הפוסלים את הבכור, את ההבחנה בין מום קבוע למום עובר, ואת מי שמוסמך לקבוע את המום. כמו כן, ישנם דינים בנוגע לבכור שנולד לשני שותפים, או אם יש ספק האם מדובר בבכור. כל פרט ופרט בדיני המצווה מוסבר במסכת בכורות.

מצוות קידוש הבכור בהמה טהורה נוהגת בארץ ישראל בלבד, לפי מה שנאמר בתורה: "ואכלת לפני ה' אלוקיך מעשר דגנך... ובכורות בקרך"{{הערה|דברים יד, כג.}}, מה שמקשר את המצווה לארץ ישראל. גם בחו"ל, מדרבנן, יש חובת קידוש בכור בהמה, אך הכוונה היא בעיקר לבכורים שזכרים ונעשים בהם הקרבנות הרלוונטיים. עם זאת, בכור האדם ובכור החמור אינם נוהגים בכהנים ולויים כפי שמפורט.

מצוות נוספות הקשורות לקדשים: במצוות נוספות העוסקות בקדשים, כמו לא לעבוד בהם ולא לגזוז את הצמר מהם, אנו נדרשים להימנע מלגעת בקדשים ולהשתמש בהם בדרך שאינה ראויה. בכך, אנו מרחיקים את עצמנו מקדושת הבהמות והמוצרים המוקדשים לעבודת ה'.

בין היתר, מצוות לא לעבוד בקדשים מציינת שאין לעבוד בבכור שור או בהמה אחרת המוקדשת, ובנוגע לצמר בהמות הקדשים אסור לגזוז אותם. כל פרט מצווה זה מתקשר לרעיון המרכזי של התרחקות מהקדש וכיבוד קדושת ה' בעבודת הקורבנות{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוות יח, תפג, תפד.}}.