עריכת הדף "משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ביטול המועדים לעתיד לבוא" (פסקה)

==משמעות הביטול==
===בנגלה===
אודות משמעותו של ביטול זה, וכיצד הוא אינו סותר לעיקר באמונה ש[[נצחיות התורה|התורה היא נצחית]] ו[[מצוות|מצוותיה]] לא יתבטלו לעולם - דנו באריכות רבים מגדולי ישראל.

יש מהם שקיבלו את מאמר חז"ל כפשוטו, שהמועדים אכן יתבטלו לגמרי, אלא שאף על פי כן אין זה סותר לנצחיות התורה. כך כותב ה[[עקרים]] שנצחיות המועדים היא רק "שלא נבטל אותם מעצמנו, אבל על פי השם כבר אפשר שיבטלו"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34497&st=&pgnum=285&hilite= עקרים מ"ג פט"ז]. ונראה שהולך לשיטתו, שאין בביטול מצווה פרטית (על פי השם) סתירה לנצחיות התורה בכללותה, ע"ש באריכות.}}. וכן ניתן להבין מדברי ה[[שדי חמד]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43673&hilite=1b382d27-4c71-438d-96fe-ac3aa0d80954&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=176 קונטרס הכללים מערכת הגימ"ל סי' עו].}}.

אחרים פירשו זאת באופנים שונים{{הערה|1=לחלקם מציין [[הרבי שליט"א]] ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5324&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D חלק יד אגרת ה'שכד].}}:

* יש שפירשו, שזמן ביטול המועדים יהיה בתקופה שבה לא יתקיים העולם הזה במתכונתו הרגילה, אלא ב[[עולם התחיה]] שיהיה עולם רוחני, ובו "[[מצוות בטלות לעתיד לבוא|מצוות בטלות]]". לכן מפרש [[המהר"ל]] שאין בכך כל סתירה לנצחיות התורה, כיון שבתורה עצמה נקבע שיהיה זמן בו ישתנה העולם מהנהגתו עכשיו, והמצוות לא ינהגו בו כפשוטן. ולשיטתו המועדים שישארו הם [[פורים]] ו[[יום הכיפורים]] - ששניהם ענינם [[חיים]] שלמעלה מ[[מוות]] (בפורים ניצלו היהודים מגזירת מוות, וביום הכיפורים האדם שב מחטאיו וזוכה להנצל ממוות לחיים), והם שייכים לעולם התחיה שענינו [[חיים נצחיים]].{{הערה|תפארת ישראל שם. ושם מאריך עוד בענינם של פורים ויום הכיפורים, והקשר ביניהם, ע"ש.}}.

* בדומה לכך כותב ה[[בית יוסף]] בספרו [[מגיד מישרים]]{{הערה|שם.}}, שעולם התחיה יהיה עולם רוחני ואז לא ינהגו המצוות (בדומה למלאכים שלא קיבלו את התורה, כיון שמשה טען כלפיהם{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] פט, א.}} "כלום יצר הרע יש ביניכם"). ולשיטתו המועדים שישארו הם [[חנוכה]] ופורים - שהרי כיון שיתבטלו כל מצוות המועדים המעשיות, יהפכו כל המועדים כולם לימי הלל והודאה כמו חנוכה ופורים.

* דעת [[הרשב"א]] היא שביטול המועדים כוונתו לכך שבני ישראל עולים להשבית את שמחת המועדים על ידי [[חטא|חטאיהם]], בדומה לנאמר ב[[מגילת איכה]]{{הערה|ב, ו.}}: "שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת". ורק על [[פורים]] (ואולי גם יום הכיפורים) ישנה הבטחה מה' שלא יתבטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=65&hilite= שו"ת הרשב"א ח"א סי' צג]. ושם כותב השואל: "ורבו המפרשים הגדה זו באזני, ולא נכנס בה אחד מהם, הודיעני פירושה".}}.

* רבי חיים אחי המהר"ל שביטול המועדים הוא שייתכן ו[[אומות העולם]] יגזרו גזירות על ביטול המועדים, אך לא יגזרו על חנוכה ופורים - שלשיטתו, הם המועדים שלא יתבטלו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21065&hilite=edf02dbf-7a48-4e30-8af3-eba719d6259b&st=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&pgnum=183 אגרת הטיול דרוש אות מ].  [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30791&st=&pgnum=39 ספר החיים ספר פרנסה רפ"ז].}}.

* עוד פירש, שביטול המועדים אנו כפשוטו, כי אם ביטול טעמם - כיון שסיבת חגיגת המועדים היא לזכר [[יציאת מצרים]], ולאחר היציאה ממצרים בטל שיעבודם. אך חנוכה ופורים טעמם הוא לזכר אלו שרצו לשכח מאיתנו את התורה והמצוות, וכאלו ישנם בכל דור ודור - הרי שסיבה זו לא תתבטל.

* בדומה לכך היא דעת רבי [[שלמה אלקבץ]] -  שביטול המועדים פירושו שניסי ההצלה של המועדים יישכחו ברוב הצרות, אך המועדים שלא יישכחו הם פורים ויום הכיפורים שהם נעלים יותר, ולשיטתו, הם המועדים שלא יתבטלו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&hilite=b6120a40-40a8-4e90-b08a-72dbce205c07&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=404 מנות הלוי - מדרש מגילת אסתר עה"פ וימי הפורים האלה].}}.

* וכן כתב הרדב"ז, שביטול המועדים היינו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה הגדולה והתענוג שיהיה בימות המשיח; אך פורים לא יישכח עקב הצרה הגדולה שהיתה בו, וכן יום הכיפורים יורגש כיון שיהיה בו עינוי, והעינוי בודאי יורגש ביחס לשמחה בימות המשיח{{הערה|1=שו"ת הרדב"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=237&hilite= ח"ב סי' תרסו], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=285&hilite=f6cdf263-1976-49f2-972d-640ddaa8887c סי' תתכח].}}

===בחסידות===
ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=[[תורה אור]] מגילת אסתר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/93c&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D צד, א]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/121a&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D קיט, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15940&st=%u05dc%u05d9%u05d4%u05d5%u05d3%u05d9%u05dd ד"ה ליהודים תרכ"ו]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/2/9&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D תשי"ב]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז]. ועוד.}} מבואר גם כן שביטול המועדים, היינו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה בימות המשיח - והמועדים שלא יתבטלו, הם כאלו ששמחתם הינה גדולה כל כך עד שתורגש גם בימות המשיח. דוגמא לכך מובאת מדברי [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת חולין|חולין]] ס, ב.}} "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?].

אך רובד עמוק יותר נוסף לכך, שדרגת השמחה המועדים משתלשלת מענינם הרוחני: בכל המועדים מאיר אור אלוקי שבמדידה והגבלה, ואילו לעתיד לבוא יאיר אור נעלה יותר שלמעלה ממדידה והגבלה. ואילו המועדים שלא יתבטלו, הם כאלו שהאור האלוקי בהם גם הוא אור בלתי מוגבל. בהתאם לכך מבארת החסידות את ענינם של המועדים שבכל הדעות והגרסאות: פורים, יום הכיפורים וחנוכה.