עריכת הדף "י"ב חודש (אבלות)" (פסקה)

==הוראות ומנהגים==
נוהגים שבכל אחת מהתפילות בהן האבל ניגש לפני העמוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77.}}, מדליקים חמש נרות לפני העמוד כנגד חמש חלקי הנשמה נפש רוח נשמה חיה ויחידה{{הערה|שם=שטז|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=376 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שעט].}}. את הנרות צריכים להדליק במיוחד עבור נשמת האדם עבורו מתפללים לפני העמוד, ולכן כאשר שני אבלים מתפללים באותו עמוד תפילה זה אחר זה, צריך השני לכבות את הנרות ולהדליק אותם מחדש{{הערה|שם=בימ אב תשפ|הוראות מהרבי, בשם הרב יהודה לייב גרונר. בית משיח כ"ד אב תש"פ, עמוד 28.}}, וניתן להשתמש בנר הדולק באופן קבוע לפני העמוד ולכלול אותו כאחד מחמש הנרות{{הערה|פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב, ע"פ ספר המנהגים עמ' 79.}}. הנרות צריכים לדלוק גם בתפילות שהאבל אינו עובר לפני העמוד, כגון בשבתות ובחגים, ועליו לדאוג מערב שבת להדליק את הנרות{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}.

במשך כל השנה{{הערה|ובשנה מעוברת - במשך 13 חודשים.}} צריכים לדלוק נרות במקום הפטירה, והילדים לא צריכים, אך יכולים להדליק גם בבתים שלהם{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}{{הערה|שם=שפא}}.

האבל משתדל להיות ה[[בעל קורא]] ב[[קריאת התורה]] בימי שני חמישי ובתפילת מנחה של שבת, זאת בתנאי שהוא יודע לקרוא היטב את הטעמים והניקוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77.}}, וכן משתדל לעלות כ[[מפטיר]] בשבת, אך זאת בתנאי שיודע לקרוא את ההפטרה בטעמיה כראוי, ואם לא, אין כדאי שיעלה ויברך ומישהו אחר יקרא במקומו, אלא יעלה בעליה אחרת, ורק יאמר את הקדיש בסיום הקריאה{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סי' רפ"ד ס"ט, שערי הלו"מ יו"ד עמ' שפ"ג. שו"ת השלוחים סי' י"ג.}}.

נוהגים שילד לא עולה לקבר אביו ואמו בתוך שנת האבלות שלהם, אך מותר לעלות לבית עלמין בתוך השנה על קברו של אדם אחר{{הערה|אגרות קודש ח"ד עמ' קע"ג.}}.

אדם שזו עבודתו, כגון מורה למוזיקה, מותר לו להשמיע ולשמוע שירים בתוך שנת האבלות על אביו ואמו, אם המטרה היא פרנסה ולא שמחה{{הערה|פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב, על פי שולחן ערוך יו"ד סי' שצ"א ס"ב, ראה נטעי גבריאל אבלות ח"ב פי"ד ס"ג ובמקורות המצויינים בהערה ד'.}}.

כדאי להשתדל לסיים לימוד ש"ס משניות בסיום אמירת הקדיש, וסיום מסכת גמרא ביום ה[[יארצייט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=381 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שפד].}}.

===חגים ומועדים===
*בשבתות ומועדים, אף שמעיקר הדין כהן יכול [[ברכת כהנים|לשאת את כפיו]] ולברך את העם, נוהגים להימנע{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סי' קכ"ח סנ"ה.}}.
*בתוך השנה הראשונה אבל לא אומר [[יזכור]], אך נשאר בבית הכנסת בזמן אמירת יזכור{{הערה|ספר המנהגים עמוד 59.}}.
*[[בעל תוקע]] קבוע, יכול [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] בראש השנה גם בשנת אבל{{הערה|כך נהגו גם אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ כשהיו בשנת אבל. אגרות קודש חלק ז' עמוד שס"ג, אשכבתא דרבי עמ' 121.}}.
*ב[[הושענות]], אבל לא מקיף את הבימה עם ארבעת המינים, כיון שכל ענין ההושענות הוא להוסיף בשמחה, ובמידת האפשר, עדיף שהוא יהיה זה שיחזיק את הספר תורה על יד הבימה{{הערה|רמ"א סימן תר"ס ס"ב, אוצר מנהגי חב"ד עמוד שיז.}}.
*ב[[חנוכה]], האבל עובר לפני העמוד כבכל יום חול, אך מחליפים אותו באמירת [[הלל]]. לאחר הלל אומר האבל את החצי קדיש אחרי שחוזר לעמוד{{הערה|נטעי גבריאל אבלות חלק ב' פרק נז סעיף א.}}.
*ב[[פורים]], אבל ניגש להתפלל לפני העמוד כרגיל בכל ימות השנה{{הערה|שולחן ערוך או"ח סי' תרצ"ו ס"ד, ספר המנהגים עמ' 8.}}, ויש להימנע מלתת [[משלוח מנות]] לאבל, ובדיעבד אם כבר נתנו לו, יכול לקבל{{הערה|על פי רמ"א או"ח סי' תרצ"ו ס"ו. יורה דעה סימן שפ"ה ס"ג, קיצור שולחן ערוך סי' רי"ב ס"ב, סימן קמ"ב סעיף ז'. שו"ת כתב סופר או"ח סי' קמ"א}}, אך במידה ורוצים לכבד אותו וכדומה, ניתן לתת לכתחילה למישהו אחר מבני המשפחה.

{{אבלות וימי זכרון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אבלות]]