עריכת הדף "זמן" (פסקה)

==הזמן בחסידות==
בחסידות מוסבר כי הסיבה שהעולם מוגדר כזמן ומקום נובעת מהתהוותו מ[[שם אלוקים]], ואילו הייתה התהוותו מ[[שם הוי']] בלבד לא היה מוגדר מזמן ומקום{{הערה|ספר המאמרים תרס"ה עמוד קפ, [[המשך תרס"ו]] עמוד רכח, [[גדול יהיה תשכ"ב]] סעיף ו'}}. אם כי שרשם של המקום וזמן עצמם הוא ב[[שם אדנ"י]]{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פרק ז', והערת הרבי במאמר גדול יהיה תשכ"ב (הערה 52).}}.

מקום וזמן הם תחילת ההגבלה באור שאחר ה[[צמצום הראשון|צמצום]]. במדרגות העליונות זמן ומקום הם אותו דבר אבל ב[[אצילות]] הזמן ומקום הם שני ענינים.

בירידת העולמות נעשו הזמן ומקום יותר במציאות ויותר ניכרת כפי שיבואר:

ב[[קו]], שאין התחלקות ניכרת בו, יש '''מקום''' (במובנו המופשט היינו התחלקות). בתחילת הקו, במקום שדבוק ב[[אור אין סוף]], הוא במדרגה עליונה, וכל מה שיורד למטה הוא במדרגה תחתונה והיינו שיש התחלקות (=מקום) מעלה ומטה. אף שחלוקת ה[[ספירות]] אינה ניכרת בהקו, כי הם בפשיטות ו[[היולי]]ות, מ"מ ישנם התחלקות.

ב[[אצילות]] מתגלים הערך ומדריגה, של המדריגות שהיו בהקו בהעלם, ובמילא ניכרים התחלוקת המדריגות. משום זה המקום (ההתחלקות) שבהם הוא יותר במציאות ויותר ניכרת.

וכן בזמן, אף שאפילו זמן רוחני, כמו שהוא ב[[בריאה יצירה עשיה]], אינו באצילות ולמעלה מאצילות, מ"מ ישנם ענין הזמן והוא הקדימה והאיחור. במדריגת שלפני אצילות יש קדימה ואיחור בערך חשיבותם, שהמדריגה נעלית הוא יותר "קדום" ממדריגה תחתונה הימנה. גם, שהספירות משתלשלים זה '''אחר''' זה{{הערה|דהיינו ששורש כל הספירות הם אותו שורש (ה[[עיגול הגדול]]) ואינם תלויים זה בזה אבל מ"מ משתלשלים זה '''אחר''' זה.}}.

באצילות, הספירות [[עילה ועלול|משתלשלים זה מזה]], דהיינו שה[[בינה]] משתלשל '''מ'''ה[[חכמה]] וכן הלאה. וכיון שכן הזמן יותר מורגש מכיון שהקדימה והאיחור (=זמן) שבהם מוכרח הוא במציאותם, שאי אפשר להיות ספירת הבינה קודם ספירת החכמה, ובמילא הזמן בהם הוא דבר בלתי נפרד ממציאותם.

ב[[בריאה יצירה עשיה]] יש זמן ומקום במובנו הרוחני, עד שב[[עשיה]] יש רק זמן ומקום גשמיים ואין זמן ומקום רוחני כלל{{הערה|[[בשעה שהקדימו תער"ב]] ד"ה צו את אהרן [[תרע"ה]] (עמוד תתקכ ואילך) וד"ה כימי צאתך [[תשט"ז]].}}.
{{להשלים|פיסקא=כן}}