עריכת הדף "גבעת שאול" (פסקה)

== קהילת חב"ד ==
[[:קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש|קהילת חב"ד]] בשכונה מונה עשרות משפחות, עם [[בית כנסת]] [[חב"ד]], 

=== [[בית הכנסת]] ===
בראשית דרכה של קהילת חב"ד בשכונה, התפללו ה[[חסידים]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] בשכונה הסמוכה, [[הר נוף]]. עם התפתחות הקהילה נפתח בית כנסת נוסף לתושבי השכונה בגבעת שאול, שמשמש עשרות מתפללים נוספים שלא נמנים על [[חסידי חב"ד]]. בבית הכנסת מתפללים מידי שבת קרוב ל-100 איש. את [[בית הכנסת]] פתח הגבאי ר' צבי לוינזון.

בתחילת [[חודש אב]] [[תשמ"ו]] חולל בית הכנסת בידי בני בליעל כולל קריעת ספרי התורה שבו. הרבי כתב בהקשר למאורע זה [[מענות קודש|מענה]] ארוך ומפורט בקשר להתנהגות הנדרשת בעקבות המאורע: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כמובן לכל לראש – כל שצריך לעשות כעל פי שולחן ערוך ומנהגי ישראל – בכיוצא בזה היה לא תהיה ולכן צריך להיות שאלת רבני ירושלים תבנה ותכונן (הבקיאים גם במנהגים הנ"ל), כל הדרוש בנוגע להעיריה, המשטרה, בטוח וכו'. ועוד ועיקר – להשתדל ככל האפשרי 

1) שביום ההלויה יתחילו לכתוב ספר תורה בבית הכנסת (מה טוב בסמיכות ממש למקום ארון הקודש – על כל פנים ההתחלה), וכן 

2) ללמוד כתת תנוקות של בין רבן שם – בשעות הרגילות ללימוד זה בירושלים תבנה ותכונן, ועל מנת להמשיך עד לאחר ל' יום (בימים שלומדים כיו"ב בירושלים – מה שאין כן בשבת קודש וכו') 

3) יתפללו שם בכל יום – על כל פנים פעם אחת ביום – עד לאחרי החגים הבאים עלינו לטובה. 

4) יביאו לשם ספרי קודש על כל פנים במספר קצת יותר ממספר אלה שחסרו ע"י המאורע, 

5) להוסיף קופסאות-צדקה בבית הכנסת, נוסף על

6) יסוד קרן גמ"ח בהבית כנסתומה טוב נתינת גמ"ח הראשונה בפועל באותו היום. 

7) להשתדל שבשבת קודש זה יתפללו שם גם באי כח עוד ביהכנ"ס שבירושלים תבנה ותכונן 

8) להוסיף בשיעורי שבת קודש זה שבבית הכנסת 

9) סעודה הג' ובאמירת דא"ח. באם רגיל בלאו הכי – הוספה בזה 

10) תקותי על פי מאמר רז"ל יגעת ומצאת – שימצאו אדם העורך ברית מילה בשבת קודש זה וישכנעוהו לעשותו בבית הכנסת וישתתף הבית הכנסת בהוצאות הסעודה. והשם יגדור פרצות כו', ומתאים לשבת קודש חזון במיוחד: תחזנה עינינו "בשובך לציון ברחמים" במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון. ההוצאות דכל הנ"ל – כל החסר יושלח מכאן בעזרת השם יתברך|מקור=מצילום הכתב יד קודש - [[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ו]] ע' 115 - 116}}. 

לאור זאת ב[[ז' מנחם אב]] התקיים ברחבה שלפני בית הכנסת מעמד תפילה והתעוררות בקשר למאורע בו נכחו כרבבת אנשים בראשות [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]], נציגות מ[[העדה החרדית]], ראש ישיבת [[גור]] הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור ה"פני מנחם"), אישי ציבור וחברי כנסת. בסיום המעמד יצאה הלוויה בה הובלו קרעי הספר תורה ל[[הר המנוחות]] ונטמנו שם. בתום ההלוויה חזרו האלפים לבית הכנסת שם התקיימה התחלת כתיבת הספר תורה החדש כהוראת הרבי{{הערה|ידיעה בעיתון מעריב⁩⁩ ח' אב תשמ"ו (13 באוגוסט 1986)}}.

בשנת [[תשס"ט]] התקיים מעמד [[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת, בהשתתפות מאות אנשים, רבנים ואדמו"רים שונים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47637 הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת חב"ד], באתר col.}}.

בשנת [[תשע"ג]], בשעות הצהריים של [[שבת]] [[פרשת נשא]] פרצה [[שריפה]] גדולה בבית הכנסת בעקבות קצר חשמלי בשעון שבת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76111 ידיעה באתר חב"ד אינפו]}}, בזמן שבית הכנסת היה מלא בעשרות הורים וילדים במסגרת "[[אבות ובנים]]". בנסים גדולים הצליחו כבאי האש להציל את [[ספר תורה|ספרי התורה]] מבלי שיגרם להם נזק ממשי, אך [[בית הכנסת]] עצמו נשרף לחלוטין.