עריכת הדף "תהלים ק"ג" (פסקה)

==בחסידות==
*'''ברכי נפשי''' – במזמורים קג-קד מופיע 5 פעמים הלשון 'ברכי נפשי' כנגד חמש העולמות, [[עולמות האין סוף]] ו[[אבי"ע|ארבע עולמות – אצילות בריאה יצירה עשיה]] וכנגד חמש הדרגות בנשמה{{הערה|ד"ה שאו ידיכם קודש ה'תשמ"ג.}}.
*'''ברכי נפשי . . עושי דברו . . לשמוע בקול דברו''' – בני ישראל מכונים במזמור זה בשם 'מלאכים' כי הם שלוחים של הקב"ה, ופועלים בכל ג' הקווים של תפילה ("ברכי נפשי") מצוות ("עושי דברו") ותורה ("קול דברו"), ופעולתם בכל ג' הקווים היא המשכת אלוקות למטה, כפי שרמוז במילה "ברכו", לשון הברכה והמשכה{{הערה|שיחת י"ז תמוז ה'תשמ"ב.}}.
*'''וכל קרבי את שם קדשו''' – בחסידות מבואר שהמלאכים הם דוגמת ה[[קרביים]] המבררים את מה שהאדם אוכל, ודוחים את הפסולת, וכך גם המלאכים מבררים את השפע האלוקי שיודע לעולמות שהמובחר שבו יישאר למעלה, ורק הפסולת יורדת למטה לעולם העשיה והיא מקור התענוגים הגשמיים, והתפקיד של בני ישראל הוא לברר את אותה 'פסולת' שגם היא תיכלל בקדושה{{הערה|ד"ה מים רבים ה'תשי"ז, ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד נו.}}.
*'''המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעורייכי''' – בפרקי דרבי אליעזר נדרש הפסוק על הנשים שנתנו את תכשיטיהן ובשכר זה יזכו ש'תתחדש כנשר נעורייכי' לעתיד לבוא. ומכך למדים את הכח המיוחד של נשים, שגם בזמן של העלם והסתר שלא ראו את משה רבינו לא חטאו בעגל ולא נגרעה אצלם האמונה, ומכך ניתן ללמוד את גודל מעלתן וכח השפעתן על בני משפחותיהן והסביבה כולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 315. משיחת א' דר"ח תמוז ה'תשל"א.}}.
*'''כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו''' – הדגש בפסוק הוא 'פשעינו' שמורה על עבירות החמורות יותר מסתם חטא ועוון, ואפילו אותם הקב"ה 'מרחיק' מבני ישראל ברוב אהבתו, ויתירה מכך - מזמור זה הוא ב[[גימטריא]] 'עגל' (103), מה שרומז על [[חטא העגל]], ואפילו אותו הקב"ה 'מרחיק'{{הערה|שיחת י"ז בתמוז ה'תשמ"ב.}}.
*'''גיבורי כח עושי דברו''' – הבעל שם טוב מפרש את הפסוק, שהאדם צריך להיות במדריגה כזו שהדיבור יהיה לו עשיה, כלומר שהדיבור ירד עד לדרגה הכי תחתוני של מעשה בפועל, וזה גם במצוות התלויות בדיבור או במחשבה, היות ש[[המעשה הוא העיקר]]{{הערה|ד"ה באתי לגני ה'תשל"ח ספר המאמרים באתי לגני חלק ב' עמוד קנג.}}