עריכת הדף "
תהלים ל"ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ביאורי החסידות== *'''בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה''' - תפקידו של הרועה הוא לדאוג שהצאן יאכל ו'יתפרנס' בפנימיות מהחציר, וכך ברוחניות, כח האמונה נמצא אצל כל יהודי, אך כדי שתהיה לכך השפעה על חייו וזה יתן לו כח בהתמודדות היום יומית בעבודת השם, צריך את ההשפעה של נשיא הדור שהוא ה[[רעיא מהימנא]], הרועה הנאמן של הדור, שמחדיר את האמונה בפנימיות{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 16. ד"ה ואתה תצוה תשנ"ב. המשך תער"ב חלק א' עמוד קי"ד.}}. *'''יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה''' - ישנה מעלה ושלימות מיוחדת אצל צדיקים שיום הלידה ויום ההסתלקות שלהם הוא באותו יום, מה שמורה על שלימות מיוחדת בעבודתם בעולם, שהשלימות באה לידי ביטוי גם בגשמיות העולם{{הערה|ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמוד 135.}}. *'''מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ''' - לכל יהודי יש ענינים מסויימים שעליו לברר בעולם בעשיית דירה לה', וכמו שהוא מחפש פרנסה גשמית צריך הוא לזכור שהקב"ה הוא זה שהוליך את צעדיו לשם לצורך הבירורים שלו, ולכן עליו לחפש את הפרנסה הרוחנית שלו{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ד חשוון|היום יום י"ד חשון]], [[תבנית:היום יום/ג' אלול|היום יום ג' אלול]], [[תבנית:היום יום/י' תמוז|היום יום י' תמוז]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8247&CategoryID=1583 שיחת ד' חשון תשכ"א]. אגרות קודש חלק ה' עמוד קג ועמוד קי. ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 529.}}. *'''נער הייתי גם זקנתי''' - על פי פנימיות, 'נער' הוא מט"ט שביצירה, וגם כאשר 'זקנתי' והוא עולה במדרגות הגבוהות ביותר, צריך להישאר בבחינת נער, והטעם הוא כיון שמדובר על האלוקות שבתורה, ובענין זה אין הבדל בכח ההשגה השכלית של האדם והכל שווה בפניו, ההשגה דאצילות וההשגה דיצירה{{הערה|ד"ה ויגש אליו תשנ"א.}}. *'''צדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה''' - פסוק זה הוא אחד היסודות המתבארים ב[[מאמר באתי לגני]] והרבי חוזר ומבאר אותם לאורך השנים. בתיבת 'צדיקים' כוונת הפסוק היא על כל עם ישראל, ועמך כולם צדיקים, והם יורשים את ה'ארץ' של גן עדן העליון בזכות זה שהם משכינים את הקב"ה שהוא שוכן עד, על הארץ התחתונה שיהיה בגילוי למטה{{הערה|התבאר בהרחבה בד"ה באתי לגני תשכ"ג.}}. *'''שמור תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום''' - בפסוק נרמז גם [[תפילין דרבינו תם]], גם תפילין דרש"י ("וראה '''ישר'''" אותיות רש"י), וה[[תפילין דשמושא רבא]] הנקרא 'רב שלום'{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 507.}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף