עריכת הדף "נפילים" (פסקה)

==בתורת הסוד==
ב[[תורת הקבלה|קבלה]] מובא שהנפילים עצמם הם בחינת נשמות גבוהות מאוד, רק שבדוגמת הנפילה של [[שבירת הכלים]] מ[[עולם התהו]], [[אימא עילאה]] לא הצליחה לקלוט את האור העליון ב[[יסוד דנוקבא]] ו[[הפלה|הפילה]] אותו{{הערה|עמק המלך שער עולם התהו ריש פרק ל"ה. הובא באור התורה בראשית תקצה. ועל דרך זה בנח סה. דרושים לפסח תשנב.}}. ובדומה לנפל, שאמנם יש לו גוף אך אין לו חיות, כך גם בחינות גבוהות אלו איבדו את החיות האלוקית שלהם ונעשו בחינת רשעים שאין בהם חיות אלוקות, שלכן הרשעים קרואים 'מתים'{{הערה|אור התורה בראשית תרכה.}}, ובסיבת הדבר שהאור העליון 'נפל' ולא נקלט בבחינת עיבור ביסוד דנוקבא, מבואר שהוא מפני שלא היו בבחינת ביטול{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/2/41a.htm נר מצוה ותורה אור, שער האמונה מא, א]. [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/28/888.htm המשך תער"ב חלק שני עמוד תתפח, שבת פרשת תצוה תרע"ה].}}, מכיון ששורשם 'מעולם אנשי השם' - מגבורות עליונות דב"ן דתוהו, שהם אורות תקיפים וחזקים ביותר, ולכן לא יכלו להיות בבחינת ביטול{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/71/index.htm המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ ראה תרד"ע עמוד תרה].}}.

בשם הבעל שם טוב מובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/2/416.htm כתר שם טוב חלק שני תטז].}} שאמר: "רבונו של עולם, אין אנחנו מחיילותיו של הס"ם המכונים בשם '''נגע רע''', [[ראשי תיבות]] '''נ'''פילים '''ג'''בורים '''ע'''נקים '''ר'''פאים '''ע'''מלקים, אלא אנחנו מחיילות של שכינת '''עוזך''', ואנחנו '''ע'''וברים לפניך כבני מרון, אנחנו מחיילות של בית דוד, '''ז'''רעו של יצחק, ועקידת יצחק לזרעו ברחמים תזכור, וכמ"ש איש על דגלו באותות לבית אבותם, והרי אנחנו חתומים ב'''כ'''נפי מצוה, הכר נא למי החותמת".

בדומה למלאכים שנקראים נפילים, יש גם נשמות שנקראות בחינת 'נפילים', והוא מפני שאינן קשורות בעצם באלוקות, אלא הן רק 'עטופות' באלוקות, ולכן יש להן אפשרות ליפול ממדריגתן, תחילה בתאוות היתר, ועל ידי זה עלולות ליפול גם למטה יותר, בתאוות איסור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/6/index.htm שערי תשובה והיה העטופים ללבן נז, א].}}.

הרבי מבאר את משמעות ההוראה מהנפילים בעבודת האדם, שכאשר האדם מתחיל בסוג חדש של עבודת השם שאינו רגיל אליו, צריך הוא שמירה מיוחדת, וזו היתה סיבת נפילתם של המלאכים שירדו לעולם הזה אך עם כל גודל מעלתם כאשר החלו בעבודה שלא היו רגילים אליה - נפלו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/68/index.htm שיחת שבת פרשת שלח תשכ"א], ושם, שזו הסיבה שהם מוזכרים דווקא בקשר למרגלים, שגם הם עמדו לפני הכניסה לארץ שזו עבודה חדשה שלא הורגלו בה.}}.