עריכת הדף "יוסף תאומים" (פסקה)

== פרי מגדים ==

רבי יוסף נודע בעיקר בזכות חיבורו 'פרי מגדים'. בחלק [[אורח חיים]] כולל הפירוש את 'משבצות זהב' - ביאור על ה[[ט"ז]], ו'אשל אברהם' – ביאור על ה[[מגן אברהם]]. ובחלק יו"ד כולל הפירוש את 'משבצות זהב' על הט"ז, ו'שפתי דעת' על ה[[ש"ך]].

כיום נדפס ה'פרי מגדים' כמעט בכל מהדורות השו"ע על הדף, ובמהדורות הישנות נדפס בסוף הספר.

[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]] מציין לפרי מגדים רק במהדורה בתרא{{הערה|סי' ב ס"ב. סי' קנו ס"ב. סי' תמז קו"א סק"ב.}}, ובחלק [[יורה דעה]] אינו מציין אליו כלל, וככל הנראה ספר זה טרם הגיע לידיו בעת כתיבתם{{הערה|ראה קובץ [[הערות וביאורים]] אהלי תורה גליון תתטז.}}. אמנם ב[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]] דן בדבריו כמה פעמים{{הערה|סי' ז, יג, יד.}}.

בעת [[המאסר השני]] של [[אדמו"ר הזקן]] החרימו השלטונות כמה וכמה ספרים מספרייתו, וביניהם הספר 'פרי מגדים'{{הערה|[[ספריית ליובאוויטש]] עמ' ה. וראה [[פרדס חב"ד]] גליונות 6 ו-7.}}.

חסידים מספרים{{הערה|[[לקוטי ספורים]] מדור [[אדמו"ר הזקן]] אות פג.}} כי פעם התבטא [[אדמו"ר הזקן]] "קא מכרזי ברקיע הלכה כפרי מגדים". וכן בקרב [[חסידי פולין]] ישנם כמה סיפורים אודות התקבלות הספר{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]] ב[[בטאון חב"ד]] גליון לג עמ' 20.}}.

חיבור זה הוא אחד הפירושים החשובים ביותר על השולחן ערוך, ואף נתחברו עליו ביאורים וקיצורים.

סביו של הרבי, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] סיכם בשולי גליון הפרי מגדים שלו את תמצית הדינים העולים מדבריו, ולאחר מכן סידרם לפי ערכים עבור הדפסה. בשנת תשמ"ה הורה הרבי להדפיס זאת בספר בשם 'פסקי פרי מגדים'.