לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
הודאת בעל דין
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בדברי הרבי== הרבי מתייחס רק לטעמו של הרדב"ז (מפני שהרמב"ם מסייג את דבריו בטענה שהיא "גזירת מלך"), ומקשה עליו והלא לא רק גופו של אדם הוא קנין הקב"ה, אלא גם ממונו שהרי לה' הארץ ומלואה. ומבאר הרבי כי גופו של אדם אינו ניתן לו בתור בעלות בלבד אלא בתור פקדון, ולכן האיסור להזיק את גופו הוא לא רק איסור אלא גם מדין בעלות (מדיני [[חושן משפט]]) אין לו סמכות לעשות זאת, אבל ממונו של אדם נחשב שלו לענין חושן משפט ואינו בתורת פקדון בלבד, למרות שהוא של הקב"ה. זו גם הסיבה שהנהנה מהעולם הזה בלא ברכה מועל בקדשי שמים, מכיון שכמו שגופו של אדם אינו קנינו, כך גם הנאותיו אינם קנינו האישי ואסור לו ליהנות מבלי שימליך את הקב"ה על הנאותיו, ואילו הנאת ממון לא נאמר עליה שאסור ליהנות בלי ברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=120 ליקוטי שיחות פרשת שופטים].}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)