עריכת הדף "חסידות בויאן" (פסקה)

== הקשר עם הרבי ==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו קשרי הידידות של הרב פרידמן עם הרבי, ואף נפגש עימו מספר פעמים.

הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן הייתה מיוחדת במינה. כשנולד לרב פרידמן נכדה, שלח הרבי מכתב "מזל טוב" מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים. 

ב[[חג הפורים]] היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]]. 

כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת. אחד מחסידיו שב[[ארץ הקודש]] בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".

בשנת [[תשי"ג]] נסע הרב פרידמן לביקור ב[[ארץ ישראל]], במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד ב[[לוד]] וב[[כפר חב"ד]]. 

הביקור הראשון נערך ביום [[כ' בשבט]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים. 

בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור גרליק]], ראשי הישיבה, ה[[משפיע|משפיעים]], וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל" ועיתון "המודיע". 

כאשר ב[[י"ג באלול]] שנת [[תשכ"ו]] נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי. הלוויתו עברה ליד [[770]] והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של [[מנהטן]]. 

כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ב]] שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. וכשהרבי השיב לו במכתב ב[[ערב חג הפסח|ערב חג פסח]] הוא מכנה אותו כך:<blockquote>הרב הצדיק והרב החסיד איש ירא-אלוקים בנם-של-קדושים גזע תרשישים וכו' מורנו-הרב-רבי מרדכי שלמה שליט"א נשיא אגודת האדמו"רים.

 </blockquote>בשנת [[תשל"א]], לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו ל[[ירושלים]], שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב [[שלמה יוסף זוין]], לנחם את המשפחה בשמו.

ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עמד מאחורי מינוי נכדו הרב [[נחום דוב ברייאר|נחום דב ברייער]] מבאייאן שליט"א ביחידות לבר מצוה שלו בה דחק בה.

לקראת [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] אמר לחסידו (אחיו של ר' [[שלום ברוכשטט]]) שנסע ל-770 "אני מקנא אותך שהינך תחוג את חג השבועות יחד עם נשיא הדור"

כמו כן היה לרב ברייער קשרים רבים עם דודו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מחשובי רבני חב"ד בדור השביעי.