עריכת הדף "תהלים ק"ז" (פסקה)

==תוכן המזמור==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נאמר על ארבעה שיצאו מצרה לרווחה, צריכים להודות לה', כ בעונש חטאם היו בצרה ובחסד אלוקים ניצלו, ומהראוי לשבח ולספר בפני רבים".

לפי המנהג החסידי כבר מקופת הבעל שם טוב{{הערה|מאור עיניים פרשת בשלח.}}, נוהגים לומר מזמור זה לפני מנחה בערב שבת{{הערה| יש מסבירים, שזה מכיוון שאדם במשך השבוע עובר הרבה סכנות, וכשמגיעה השבת, זה הזמן להודות לה' על ניסי כל השבוע (הרב צבי סלושץ, שמעתין 119 בשם הרבי).}}, ואילו קהילות הספרדים נוהגים לומר מזמור זה בפסח.

(הקהילות ההולכות לאור הוראת [[הרבנות הראשית לישראל]] אומרים מזמור זה בפתיחת תפילות [[יום ירושלים|הימים]] [[יום העצמאות|הלאומיים]]).

הרבה מהפסוקים במזמור זה חוזרים על עצמם בשינויי לשון שונים, ואצל חסידים מקובל כי מי שמצליח לומר את המזמור כולו בעל פה מבלי להתבלבל, זהו סימן כי הוא נקי מ[[חטאת נעורים]]{{הערה|מהתוועדות הרב [[אליהו לנדא]] [[ועידת המחנכים]] ה'תשפ"א. נדפס במפי השמועה, ר"ח שבט ה'תשפ"א, עמוד 23.}}.

המזמור מתפרש הן על צרת היחיד והן על הגלות ככלל, ובכל בית מארבעת הבתים (התועים במדבר – הולכי דרכים, "ישבי חשך וצלמות" – אסורים שהשתחררו, "ויגיעו עד שערי מות" – חולה מסוכן שהתרפא, ו"יורדי הים באניות" – יורדי הים שהגיעו אל מחוז חפצם{{הערה|תלמוד בבלי ברכות נד, ב.}}) יש ארבעה חלקים המתארים לפי הסדר: צרה, צעקה, הצלה ותודה.