עריכת הדף "שלום פש" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[איסר פש|איסר]] ולאמו מרת [[זיוה פש|זיוה]] בקיבוץ עין הנצי"ב שבעמק בית שאן.

הוריו, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]] באמצעות הרב [[אברהם דונין]] ורעייתו, והחלו להשתתף בשיעורי ה[[חסידות]] השבועיים שמסר הרב דונין בבית חב"ד ב[[עפולה]].

עם חיזוק הזהות החב"דית, החלה אימו לעמוד בקשר מכתבים רציף עם [[הרבי]], מנהג היה לה להושיב את בניה לכתוב לרבי, והם זכו לעשרות תשובות ומענות מפורטים על כל צעד ושעל.

כאשר ביקשו הוריו בשנת [[תשל"ז]] לעבור להתגורר ב[[כפר חב"ד]] שם מצאו דירה מתאימה, עבודה מסודרת וכמובן מוסדות חב"דיים עבור ילדיהם, שלל הרבי את הרעיון והורה להם להישאר להתגורר בקיבוץ, בו הם משמשים עד היום כשלוחי הרבי ועוסקים בהפצת תורת החסידות בין התושבים.

שלום ואחיו נשארו איפוא ללמוד בבית הספר ובבית הילדים שבקיבוץ, אך נהגו כחסידים לכל דבר למרות הקושי שבדבר.

לאחר מסלול לימודיו בקיבוץ עבר ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]]. בהמשך, עשה שירות צבאי ושירת בגזרה הצפונית בעת [[מלחמת המפרץ]]. בזכות עקשנותו על הזהות החבדי"ת עוד מימי הקיבוץ, עמד בגבורה וחזר בפני החיילים על דברי הרבי שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם. המקום בו שירתו היה מבודד מאוד, מבלי לדעת מה קורה בעולם שסביבם וכל המידע שהגיע לחיילים היה אודות הטילים שנופלים בארץ. "היה זה ניסיון באמונה לא פשוט" סיפר, "כולם אומרים הנה נופלים טילים ואיפה מה שהרבי אמר.." אך הרב שלום נשאר על דעתו "אם הרבי אמר אז הכל בסדר" קבע. רק בהמשך התבררו הניסים הגדולים, שאף יהודי לא נפגע. באותו זמן התעקש להמשיך לגדל את זקנו, בשונה משאר החיילים הדתיים שסביבו.

בהמשך, לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת אבישג בתו של הרב שמריה הלל מ[[לוד]], קבעו את מושבם ב[[נחלת הר חב"ד]]. בשנה הראשונה למד ב[[כולל]] המקומי ובהמשך שימש כ[[סופר סת"ם]] לפרנסתו.