עריכת הדף "פרשת ויקהל" (פסקה)

==הפרשה בקצרה==
*'''ראשון''' - הפרשה אוחזת בנקודת זמן של אחרי [[יום כיפור]] בו סלח [[הקב"ה]] לבני ישראל על [[חטא העגל]], ו[[משה רבינו]] ירד מ[[הר סיני]] כשהוא מביא עימו את הלוחות השניות, כפי שקראנו בסוף הפרשה הקודמת - [[פרשת כי תשא]].

משה מקהיל את כל בני ישראל ומתחיל לומר להם את ה[[מצוות]] שקיבל מאלוקים. הוא מתחיל עם המצוה לנוח ב[[שבת קודש]] ולא להדליק אש בשבת, וממשיך במצווה לתרום עבור הקמת ה[[משכן]], תיאור הקמת המשכן עצמו, כלי המשכן ו[[בגד|בגדי]] הקודש של הכהנים. 

*'''שני''' - בני ישראל מתנדבים מרצונם, ומביאים [[זהב]], [[כסף]], [[נחושת]] ושאר אבנים טובות עבור [[אורים ותומים|חושן המשפט]] (הנמצא על ליבו של [[כהן גדול|הכהן]]), וכן תבלינים שונים ו[[שמן]].

*'''שלישי''' - משה נותן לבצלאל ואהליאב להתחיל את עבודת הקמת המשכן. בני ישראל ממשיכים להביא נדבות עבור המשכן, עד שהאחראים מודיעים למשה כי יש להם יותר ממה שהם צריכים עבור כל הבניה. משה מודיע לעם ישראל להפסיק את התרומה כיון שיש מספיק לכל הנצרך.

*'''רביעי''' - הבונים והיוצרים ממשיכים בבניית המשכן עם החומרים שנתרמו, והבניה מתקדמת לפי ההנחיות שמשה רבינו קיבל בהר סיני. בעליה זו אנו קוראים על הכנת הוילונות והאבזמים.

*'''חמישי''' - בניית המשכן נמשכת, כולל הכנת הדפנות, ו[[ארון הברית|ארון הקודש]] (בו מונחים [[לוחות הברית]]), המכסה לארון וה[[פרוכת]] (המבדילה בין הקודש ו[[קודש הקודשים]]).

*'''שישי''' - בצלאל מכין את [[מנורת הזהב]] וכליה. כאן הוא גם מכין את [[מזבח הקטורת]], את [[שמן המשחה]] ואת [[הקטורת]].

*'''שביעי''' - בצלאל מכין את [[המזבח]] עליו מוקרבים הקורבנות. הוא בונה את ה[[כיור הנחושת|כיור מנחושת]], מהמראות של הנשים. בתחילה משה לא רצה להשתמש במראות כיון שהן סימלו את ההבל של התקשטות הנשים, אך [[הקב"ה]] החשיבן מאוד יותר מכל דבר אחר, כיון שעל ידן השתמשו הנשים להתייפות בפני בעליהן בעת העבדות הקשה במצרים. למרות שהכיור היה הכלי האחרון שנבנה, למעשה הוא הראשון בו משתמשים הכהנים מידי יום בתחילת עבודתם במשכן ובמקדש.