עריכת הדף "פרעגט דער מתנגד (ניגון)" (פסקה)

==אודות הניגון==
הניגון מנסה לבטא את הנקודה של תורת החסידות, המבארת מצד אחד את רוממותו של הקב"ה שהוא נעלה מכל הבנה, ואין אף מחשבה שיכולה 'לתפוס' בו ובגדולתו, ועם זאת מהצד השני, אין שום מקום פנוי ממנו.

החלק הראשון בתשובת החסיד, לקוח מתוך ההקדמה השניה של התיקוני זוהר הידועה בשם [[פתח אליהו]], "אנת הוא עלאה על כל עלאין, סתימא על כל סתימין, לית מחשבה תפיסא בך כלל", אתה עליון על כל העליונים, סתום מעל כל הסתומים, אין מחשבה יכולה לתפוס בך כלל.

החלק השני בתשובת החסיד, הוא ציטוט מספר הזוהר{{הערה|תיקוני הזוהר קכ"ב עמוד ב'.}}: "לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ", שהוא תרגום ל[[ארמית]] של הפסוק "מלוא כל הארץ כבודו"{{הערה|ישעיהו ו, ג.}}.

שני הביטויים מוזכרים ומבוארים ב[[תניא - פרק נ"א|פרק נ"א בתניא]]{{הערה|הביטוי הראשון מבואר גם ב[[תניא - פרק ד'|פרק ד' בתניא]], ושניהם מבוארים במקומות רבים בחסידות ומהווים אבן יסוד.}}.

הניגון היה חביב על המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]].

ניגון בנוסח דומה אך בלחן אחר נפוץ כהמשך לניגון החב"די [[פליאה דעת ממני (ניגון)|פליאה דעת ממני]], הניגון '[[מלאכים שרפים ואופנים (ניגון)|מלאכים שרפים ואופנים]]', כאשר שם הניסוח הוא מעודן יותר, 'מלאכים שרפים ואופנים שואלים'.

ניגון זה הוא ניגון קי"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].