עריכת הדף "עבודה בכרם חב"ד" (פסקה)

== מקור המושג ==
הביטוי "כרם חב"ד" והדרישה להקדים את העבודה בכרם חב"ד לעבודות אחרות, נשען על הפסוק בשיר השירים{{הערה|פרק א' פסוק ו'.}}: "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי".

ב[[מדרש רבה]] ובמפרשי הפסוק מוסבר כי כנסת ישראל מלינה על כך שהייתה עסוקה ב"כרמים זרים" (ענייני האומות או ענייני העולם) והזניחה את כרמה שלה (התורה והמצוות).

באגרות ובשיחות של [[הרבי]], נעשה שימוש בפסוק זה כקריאה לחסידים להשקיע את כוחותיהם בתוך המערכת החב"דית, ומדגיש שאף שהעיסוק בענינים אחרים אף הוא עיסוק בעניני קדושה, ענינים שהתורה עצמה מעידה עליהם שהם 'כרמים' זקוקים לשמירה ונטירה - בכל זאת התורה 'מתלוננת' על כך שהאדם זונח את 'כרמי שלי'{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4950797/jewish/page.htm אגרות קודש אגרת ד'קצ], [https://chabad.info/blogs/302915/ אגרות קודש חלק י"ב עמוד קפז] (אגרת ג'תתקצט).}}.

העבודה בכרם חב"ד אינה נחשבת ל"עבודה" במובנה הגשמי בלבד (כמקור פרנסה), אלא כחלק מעבודת ה' של החסיד. הרבי הדגיש פעמים רבות כי מי שזכה לעבוד במוסדותיו, עליו לראות בכך שליחות קודש ולבצע את תפקידו מתוך חיות וחסידישקייט.

הרבי הוסיף חיזוק לדברים מההלכה בנוגע למצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, שקודמת למצווה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, וכיוון שבנוגע לעיסוק במוסדות חב"ד רק חסידי חב"ד יכולים ומתאימים לתפקיד, יש להקדים ולעסוק בהם דווקא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200940138 חלק כ' אגרת ז'תקפב].}}, והדגיש שהדבר נוגע במיוחד בדורנו שיש בלבול גדול יותר{{הערה|1=[https://teshura.com/teshurapdf/Goldschmidt-Chein%20-%2021%20Adar%201%205782.pdf תשורה גולדשמיד עמוד 43].}}, ובמילא אין להתפלא כאשר חסיד פונה לעסוק במקומות אחרים ולא מצליח ולא רואה ברכה במעשיו, כיון שזו אינה העבודה שמתאימה לו נחשבת היא עבורו לעבודת פרך, כמו שאפילו במצרים כאשר נתנו לגברים עבודת נשים שהיא קלה יותר - נחשב להם הדבר לעבודת פרך כיון שאינה מתאימה להם{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15419468005be83db0006cc333788.pdf אגרות קודש חלק י"א עמוד רנח].}}.