עבודה בכרם חב"ד

שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
		אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

עבודה בכרם חב"ד הוא ביטוי המתאר את פעילותם של חסידים דווקא בתוך המוסדות והארגונים של חסידות חב"ד, או בעיסוק בהפצת המעיינות ובענייני השליחות. ברובם ככולם של המקרים, מורה הרבי להעדיף את העבודה בכרם חב"ד ומייחס לכך זכות רוחנית נעלה, הדורשת ביטול מוחלט לרבי ומסירות נפש להצלחת המוסדות, כשהעיסוק בכרם חב"ד דווקא ממשיך ברכה מיוחדת לעוסקים בה.

מקור המושג

הביטוי "כרם חב"ד" והדרישה להקדים את העבודה בכרם חב"ד לעבודות אחרות, נשען על הפסוק בשיר השירים: "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי".

במדרש רבה ובמפרשי הפסוק מוסבר כי כנסת ישראל מלינה על כך שהייתה עסוקה ב"כרמים זרים" (ענייני האומות או ענייני העולם) והזניחה את כרמה שלה (התורה והמצוות).

באגרות ובשיחות של הרבי, נעשה שימוש בפסוק זה כקריאה לחסידים להשקיע את כוחותיהם בתוך המערכת החב"דית, ומדגיש שאף שהעיסוק בענינים אחרים אף הוא עיסוק בעניני קדושה, ענינים שהתורה עצמה מעידה עליהם שהם 'כרמים' זקוקים לשמירה ונטירה - בכל זאת התורה 'מתלוננת' על כך שהאדם זונח את 'כרמי שלי'.

העבודה בכרם חב"ד אינה נחשבת ל"עבודה" במובנה הגשמי בלבד (כמקור פרנסה), אלא כחלק מעבודת ה' של החסיד. הרבי הדגיש פעמים רבות כי מי שזכה לעבוד במוסדותיו, עליו לראות בכך שליחות קודש ולבצע את תפקידו מתוך חיות וחסידישקייט.

הרבי הוסיף חיזוק לדברים מההלכה בנוגע למצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, שקודמת למצווה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, וכיוון שבנוגע לעיסוק במוסדות חב"ד רק חסידי חב"ד יכולים ומתאימים לתפקיד, יש להקדים ולעסוק בהם דווקא, והדגיש שהדבר נוגע במיוחד בדורנו שיש בלבול גדול יותר

סוגי העבודה

ניתן לחלק את העבודה בכרם חב"ד למספר תחומים עיקריים:

• חינוך: עבודה כר"מים, משפיעים או מחנכים בישיבות תומכי תמימים ובבתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק.
• שליחות והפצת המעיינות: הקמת ובניית בתי חב"ד ברחבי העולם תחת מרכז לענייני חינוך, והפצת מעיינות החסידות.
• ניהול וארגון: עבודה במוסדות המרכזיים (כגון אגודת חסידי חב"ד, צעירי אגודת חב"ד ועוד).
• כתיבה והפצה: עבודה במערכות העיתונים, הוצאות הספרים (קה"ת) ואתרי האינטרנט החב"דיים.

דרישות מהעובד

בשיחותיו ובמכתביו של הרבי, מופיעים מספר קווים מנחים לאלו העוסקים בעבודה בכרם חב"ד:

ביטול להנהלת המוסד: על העובד לדעת שהוא חלק ממערכת כללית שראשה הוא הרבי, ולכן עליו לפעול בתיאום עם הממונים עליו. מסירות נפש: לא להסתכל על השעון או על התגמול הכספי בלבד, אלא לעשות ככל שביכולתו להצלחת המשימה. דוגמה חיה: עובד במוסד חב"די נחשב ל"פנים" של חב"ד, ועליו להתנהג בחסידות וביראת שמיים שתקרין על סביבתו.

יחס הרבי לעובדים

הרבי גילה יחס חם ומיוחד לאלו שהקדישו את חייהם לעבודה במוסדות. במקרים רבים, כאשר עובדים פנו בבקשה לעזוב את עבודתם לטובת עסק פרטי, עודד אותם הרבי להישאר ב"כרם חב"ד", תוך הבטחה שהברכה הגשמית תבוא דווקא דרך עבודה זו.

באחת משיחותיו ציין הרבי כי העוסקים בצרכי ציבור באמונה, ובפרט במוסדות חב"ד, הרי הם כ"בני בית" אצל נשיא הדור.

מושגים קשורים

שליחות

מוסדות חב"ד

הפצת המעיינות

תומכי תמימים

לקריאה נוספת

ספר אגרות קודש, סדרות המכתבים העוסקות בהדרכות למנהלי מוסדות ועובדיהם.

שיחות קודש, יחידויות של הרבי עם עובדי המוסדות.

שימושים נוספים

בשנים בהן יצא לאור הגליון חדשות מבית חיינו, צורף אליו נספח בשם "בכרם חב"ד".

לקריאה נוספת

• השליחות החינוכית באגרות הרבי, עמוד 268

קישורים חיצוניים

• לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 507 ואילך
• הרב מרדכי מנשה לאופר, העבודה בכרם חב"ד, שבועון התקשרות גליון 715

הרבי קבע כי במיוחד בדורנו יש דין קדימה לעבודה בתחום החינוך, ובמיוחד בנוגע לנשים שבשל היותן בעלות רגש, ההשפעה שלהן על ילדים עמוקה ומשמעותית.

התעסקות במוסד חב"ד הינה צינור לפרנסה גשמית.

כאשר הרב שלמה יוסף זווין הציע לרב מרדכי שמואל אשכנזי לעבוד במפעל האנציקלופדיה תלמודית, לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.

יצליחה השי״ת לבשר טוב בכל זה ובהעיקר אשר מתמסרת היא לעבודת

החנוך על טהרת הקדש בכרם חב״ד .

במה שכותב שאינו יכול לקחת עוד עבודה בכרם חב״ד מפני מצב

הפרנסה, הנה כבר כתבתי לכמה אנשים מאנ׳׳ש שהעבודה בכרם חב״ד הוא
לא שעושים הס טובה לכ״ק נשיאנו הק׳, אלא בעיקר הוא שעושים טובה
לעצמם, ולא רק בעניני עולם הבא אלא גס בעניני עולם הזה בבריאות
ובפרנסה, ובמילא אם נמצאים במצב שהבריאות או הפרנסה אינם כדבעי
ח״ו, אחת הסגולות להטבתם הוא הוספה בעבודת כרם חב׳׳ד, ולא לאמר
שלאחר שתכיר הנה״ב התועלת, אזי יקחו התרופה להמצב ופשוט, והוא ע׳׳ד
מאמר רז״ל מלח ממון חסר, ויה״ר מהשי״ת שיוקלטו דברי הנ״ל אצלו ע׳׳מ
לעשות, ויהי׳ טופח ע״מ להטפיח גם בחבר

.

ובהנוגע לכללות אופן הסתדרותו, הנה אף כי אין אתנו יודע עד מה

בסוד הבירורים ובאיזה מקצוע על פלוני לפעול ולעשות, הנה ע״פ שכל הפשוט
ונשען על מרז״ל אשר אפילו עבודת נשים לאנשים לעבודת פרך תחשב,
במקום שלא זה ענינו אף שהעבודה מצד עצמה קלה יותר, עד היום פליאה
בעיני למה זה עבודתו בנטירת כרמים אחרים, ולא בכרמו שלו הוא כרם
חב״ד.

https://drive.google.com/file/d/1-ggs8fO5wI552RIZUM2WheBmCUp_yRoN/view