עריכת הדף "נפילים" (פסקה)

==אזכורים ומקורות==
בספר בראשית פרק ו' מסופר שכאשר החל האדם להתרבות על פני האדמה ראו 'בני האלוקים' את בנות האדם והתאוו להם והתחתנו עמם. על פי מדרשי חז"ל וחלק מפשטני המקרא{{הערה|רש"י עצמו מביא כפירוש ראשון - שהוא הפירוש הקרוב יותר לדרך הפשט - שהפסוק מדבר על בניהם של השרים, כיון בכל מקום במקרא 'אלוקים' הוא לשון שררה, אך מוסיף כפירוש שני גם את האפשרות שהכוונה למלאכים המכונים 'בני אלוקים'. עם זאת, רובם ככולם של פשטני המקרא נטו לפרש את משמעות ה'נפילים' בדרך אחרת שהיו אלו בני אנוש רגילים שרק היו חזקים יותר משאר בני האדם, והסבירו ביאורים שונים מדוע נקראו 'נפילים' ו'בני אלוקים'.}}, הכוונה היא ל[[מלאכים]] שהתאוו לנשים, והולידו בני אנוש משונים שהפילו אימה על כולם:
{{ציטוט|תוכן=וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ . . הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱ-לֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.|מקור=בראשית ו, ג-ד}}

החטא של בנות האדם עם המלאכים, היה אחת מהסיבות שהביאו ל[[מבול]] שהביא הקב"ה על העולם כדי לטהר אותו, וב[[פרקי דרבי אליעזר]] מסופר על דו שיח של [[נוח]] עם הנפילים כיצד ניסה להחזיר אותם בתשובה והם סירבו לחזור בהם ואמרו שאינם מפחדים מהמבול כיון שהם גבוהים יותר מהמים, ולבסוף הקב"ה הוציא מים רותחים ששלקו את עורם ובשרם והם לא הצליחו לעמוד בפניהם{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק כב.}}.

על פי מדרשי חז"ל{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]], [[תרגום ירושלמי]] בראשית ו', ד'. [[ספר הזוהר]] חלק א דף כה, א.}} הסיבה שהנפילים נקראו בשם זה, הוא הן מפני שנפלו מקדושתם, והן מפני שהפילו את העולם בחטאים, והן מפני שמלאו את העולם ב[[הפלה|נפלים]]{{הערה|1=בראשית רבה כ"ו, י"ד. רמב"ן על בראשית פרק ו'.}}. המדרש מוסיף, שלנפילים יש שבעה שמות נרדפים: אימים, רפאים, גבורים, זמזומים, ענקים, עוים, נפילים.

הנפילים מוזכרים פעם נוספת בתיאור [[המרגלים]] את מסעם בארץ ישראל: "וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"{{הערה|במדבר יג, לג. ובדומה לזה בדברים א, כח. ג, יא.}}.

במדרשי חז"ל מבואר הטעם שהביא לנפילתם של המלאכים, שהיו מלאכי החבלה שקטרגו לפני [[הקב"ה]] בזמן שרצה לברוא את [[אדם הראשון]], בטענה שהוא עתיד לחטוא לפני הקב"ה עם אשתו. בתגובה, ענה להם הקב"ה שבחטא שעליו קטרגו, עתידים הם להיכשל בעצמם. לאחר מכן ראו עזא ועזאל את בנות האדם וחשקו בהן, והקב"ה הפילם מקדושתם וגרשם אל הארץ{{הערה|זהר חלק א' כג, א (ושם מבואר שאף על פי שעזא ועזאל דיברו אמת, והאדם אכן חטא עם האישה, הם בכל זאת נענשו, מפני שעונשם היה על שקטרגו על אדם שעתיד לחטוא עם אישה אחת, בעוד הם עתידים לחטוא עם נשים רבות, וממילא מידותיהם גרועות ממידותיו של אדם. בנוסף, אדם הראשון חזר בתשובה על חטאו, בעוד עזא ועזאל נותרו ברשעתם).}}, ובמקום אחר מבואר שמלאכים אלו התרברבו לאחר גירוש אדם וחוה מ[[גן עדן]], שאם היו הם בארץ במקום אדם, הם היו נשארים בצדיקותם. בתגובה, שאלם הקב"ה אם הם חושבים שיוכלו להתגבר על ה[[יצר הרע]]. הם ענו שהם יכולים, ומיד הפילם הקב"ה לארץ, וברגע שהגיעו לארץ, עלה בהם היצר הרע, והם חטאו ולקחו נשים כראות עיניהם, ונעקרו מקדושתם{{הערה|תוספתא לזוהר חלק א' לז, א. בראשית רבתי פרשת בראשית עמודים 29–30.}}.

בגמרא מופיע ששילוח השעיר ביום כיפור לעזאזל, מכפר על מעשים דומים למעשיהם של המלאכים שנפלו, עזא ועזאל, שנהגו בהפקרות בחיי המשפחה{{הערה|יומא סז, ב: עוזא ועזאל - מלאכי חבלה שירדו לארץ בימי נעמה אחות תובל קין ועליהם נאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם (בראשית ו) כלומר על העריות מכפר.}}.

מהצאצאים של הנפילים היו [[סיחון]] ו[[עוג מלך הבשן]]{{הערה|נידה סא, א.}}, וה[[ערב רב]]{{הערה|זהר חלק א' כה, ב.}}.