עריכת הדף "נעשה ונשמע" (פסקה)

==במקורות==
ב[[פרשת יתרו]] המתארת את [[מתן תורה]], מצוטטים בני ישראל כאומרים "נעשה" בלבד: {{ציטוט|וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה|ספר שמות, פרק י"ט, פסוקים ז'-ח'}}

הצירוף "נעשה ונשמע" מובא בהמשך, ב[[פרשת משפטים]] לאחר שמשה רבינו קרא באזני בני ישראל את התורה מפרשת בראשית עד פרשת מתן תורה:
{{ציטוט|וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע|ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק ז'}}

הכרזתם של ישראל "נעשה ונשמע" פעלה עניינים נעלים ביותר כפי שמתואר בגמרא: {{ציטוט|דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע|שבת פח, א.}}

אותם כתרים ניטלו מעם ישראל זמנית בעקבות [[חטא העגל]] ובביאת המשיח יוחזרו כתרים אלו לישראל.

גישה זו של הקדמת "נעשה" ל"נשמע" מיוחסת למלאכים:
{{ציטוט|בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה' ל'נשמע', יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?|שבת פח, א.}}