עריכת הדף "מרדכי רוקח" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[בעלז]] לרבי [[ישכר דב רוקח (הראשון)|ישכר דב רוקח]], ה[[אדמו"ר]] השלישי בשושלת חסידות בעלז, ולחיה דבורה נכדת רבי מרדכי גולדמן מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]]. בצעירותו למד מדי יום בחברותא עם אביו. נישא לבתו של רבי משה אהרן בן רבי דוד שלמה מ[[חסידות קוברין|קוברין]] ונולדו לו ממנה שני ילדים. תקופה קצרה לאחר הסתלקות אביו, בהיותו בגיל 25 הוכתר לרב העיר בילגוריי. הקים בעיר תלמוד תורה, וכן התנהג באדמו"רות, ניהל חצר חסידית וערך שולחנות.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שלח את אשתו שהייתה בעלת אזרחות [[רוסיה|רוסית]] וילדיו אל בית הוריה שהתגוררו ברוסיה. הוא עצמו נדד ממקום למקום ולבסוף אחרי בקשת אחיו רבי [[אהרן רוקח]] האדמו"ר מבעלזא ששהה אז כפליט בפרמישלן הצטרף אליו.

ב[[פסח שני]], [[ט"ו באייר]] [[תש"ג]] (1943) הגיע עם אחיו להונגריה אחרי שהוברחו מגטו בוכניה על ידי קצין הונגרי לשעבר תמורת ממון רב, ושהה ב[[בודפשט]] עד [[כ"ד בטבת]] [[תש"ד]] (1944), אז הוברחו הוא ואחיו הרבי מבעלזא ל[[ארץ ישראל]] אחרי שנודע להם שהגסטאפו עוקב אחריהם ודורש מממשלת הונגריה את החזרתם לידי השלטונות ה[[גרמניה|גרמניים]]. הדרשה שנשא לפני שעזבו הוא ואחיו את [[הונגריה]] עוררה פולמוס מאוחר יותר.

ב[[ט' בשבט]] [[תש"ד]] (1944) הגיע ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. סייע לאחיו בשיקום חסידות בעלזא. אחרי שנודע לו שאשתו וילדיו נרצחו, נישא בשנת [[תש"ז]] (1947) למרים בת רבי צבי גליק (נפטרה אור ל[[י"ט בטבת]] [[תשע"ז]]) ונכדת רבי יעקב יחזקיה גרינוולד.{{הערה|אחיו של רבי [[משה גרינוולד]] בעל ערוגת הבושם.}} ב[[ח' בשבט]] [[תש"ח]] (1948) נולד להם בנם היחיד רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא הנוכחי.

ייסד את ה[[תלמוד תורה|חדר]] החסידי הראשון בתל אביב, ברחוב אחד העם (המרכז של חסידות בעלזא באותם ימים), וכיהן כנשיא מוסדות החינוך של חסידות בעלזא בתל אביב ובירושלים.

בסוף שנת [[תש"ט]], בעודו במסע בקרב היהודים שהתגוררו במערב אירופה, הורע מצב בריאותו והוא חזר לישראל. נפטר ב[[כ"ה בחשוון]] [[תש"י]] בגיל 49. בהלווייתו הספידו אחיו האדמו"ר מבעלז, ועל פי הוראת אחיו נקבר בבית הקברות בטבריה ליד כמה מתלמידי [[הבעל שם טוב]]. על שמו נקראים רחובות "תכלת מרדכי" בקריית בעלז בירושלים וב[[בית שמש]].