עריכת הדף "מנחם מענדל וולף" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:מני וולף בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מני וולף בצעירותו]]
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ב אלול]] [[תש"ה]] לאביו הרב [[אפרים וולף]] ואמו מרת פסיה. עד שנת [[תשי"ג]] למד במוסדות חב"ד ב[[ירושלים]], בהיותו בגיל שמונה, עברה משפחתו להתגורר ב[[לוד]]{{הערה|בעקבות התמנותו של אביו ארבע שנים קודם לכן למנהל הישיבה.}}, והוא עבר ללמוד ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]].

בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשכ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

מכיוון שהקבוצה ב[[תשכ"ה]] הייתה של כמה חודשים בודדים, הוא הגיש בקשה נוספת ונסע שוב לקבוצה לשנה שלימה אצל הרבי בשנת תשכ"ח מניסן [[תשכ"ח]] ועד לניסן תשכ"ט. דבר נדיר כשלעצמו.

במהלך שהותו במחיצת [[הרבי]] כתב יומן מפורט מהנהגותיו של הרבי, יומנים אלו התפרסמו במהלך השנים בתשורות שיצאו לאור לשמחות פרטיות במשפחתו.

בשנת [[תשכ"ט]] הוריו של הרב וולף [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] לקראת [[י"ט כסלו]], ובמהלך הביקור הציע להם הרב [[בנימין קליין]] לשדך את גיסתו (בתו של הרב [[מרדכי שוסטרמן]]) עם בנם. לפני נסיעתם נכנסו בני הזוג וולף ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], והרבי שאל אותם לגבי השידוך של בנם, והם סיפרו לרבי על ההצעה של הרב בנימין קליין, הרבי התייחס בחיוב להצעה ואז התברר שזו הצעה של הרבי,

בין השידוך לחתונה, לאחר [[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] נסע הרב וולף לארץ הקודש, כשלפני יציאתו הרב [[חודוקוב]] מסר לו מספר הוראות. בהיותו בשדה תעופה התקשר שוב למשרד המזכירות על מנת להבהיר לעצמו את ההוראות שקיבל, כשבאמצע השיחה הרבי עלה על הקו והורה לו למסור את תוכן השיחה שנאמרה ב[[התוועדות]] ב[[אחרון של פסח]] בנושא האיסור למכור בתים לגויים (שנאמרה בקשר עם [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]) ולחזור על תוכנה בפני תושבי ארץ הקודש, היות והדבר נוגע גם להם{{הערה|אמו של הרב וולף, העניקה לרבי מתנה כ'דמי שדכנות' על חלקו בשידוך של בנם}}.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ל]] נכנס הרב וולף (כחתן) ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלך היחידות הרבי הזכיר את מנהגו של הרבי הריי"צ להתענות בימי חתונותיהן של בנותיו אך הרבי סייג את סיפורו ואמר שמנהג זה אינו הוראה לרב וולף, הרב וולף נהג בכל זאת לקיים את המנהג ולהתענות בימי חתונותיהן של בנותיו בנמקו זאת בכך שהרבי הזכיר את המנהג בפניו ביחידות{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/09/64fcca380be03_1694288440.pdf יהי שלום בחילך תשורה וואלף סלונים ע' 15].}}.

שנה לאחר מכן התקיימה בבארא פארק חתונתו של מני וולף עם פייגל שוסטרמן, ב[[ט"ו כסלו]] תש"ל{{הערה|[https://col.org.il/news/101429 פיסות היסטוריה: חתונת ר' מני וולף בתש"ל ● היו ימים{{col}}]}}.


לאחר חתונתם התגוררו בני הזוג מספר חודשים ב[[קראון הייטס]]{{הערה|בי' שבט [[תש"ל]] שחל ביום שישי באותה שנה, נערך סיום [[ספר תורה של משיח]], וב[[מוצאי שבת]] נערך השידור הראשון מ-[[770]] לארץ הקודש, במהלכו סיפר הרב וולף בקצרה את אירועי סיום כתיבת הספר תורה. כתוצאה מזה הוקם בהמשך [[מרכז שידורי חב"ד]] בניהולו של [[חיים ברוך הלברשטאם]].}}, ולאחר מכן נסעו בהוראת הרבי לארץ והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]].

===פעילות ציבורית===
[[קובץ:מני וולף בחדר המזכירות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מני וולף בדיון בחדר המזכירות]]
עם התיישבותו בארץ הקודש, מונה הרב וולף בהסכמת הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|חודוקוב]] ובהשפעת אביו, כמחליפו של סבו הרב [[אברהם פריז]] בניהול [[סניף קה"ת כפר חב"ד|סניף קה"ת בארץ הקודש]], והחל לעסוק בהפצת ספרי קה"ת, ובניהול עניני הסניף.

בשנת [[תשמ"א]] יזם את הקמת מכון [[ועד הנחות בלה"ק]] שיעסוק בתרגום דברי הרבי ללשון הקודש לטובת חסידי חב"ד שאינם שולטים בשפת האידיש, ומעוניינים להבין את דברי הרבי הנאמרים בשעת ה[[התוועדויות]]. מכון זה התפתח בעידודו ובהכוונתו, וכיום הוא נחשב למכון ההוצאה לאור העיקרי של תורת הרבי.

במהלך השנים אסף חומר רב ומגוון, ויצר ארכיון תמונות נדיר מתולדות היישוב החב"די בארץ הקודש, מזקני החסידים, ותמונות נדירות של [[הרבי]], בשנת [[תשע"א]] מכר את הארכיון לרב דוד זקליקובסקי, מנהל 'ארכיון ליובאוויטש'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49327 דיווח באתר שטורעם].}}.

כיום הרב וולף מנהל את הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש (כשלצדו בהנהלה הרב [[שייע סגל]]), ונושא בתואר 'מנהל סניף [[המרכז לעניני חינוך]] בארץ הקודש'.