עריכת הדף "מנחם מענדל אהרונוב" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' שבט]] [[תרפ"ח]] לר' [[יהושע זעליג אהרונוב]] ולחוה (לבית שעפטער).

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] במחתרת ב[[ברית המועצות]].

בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר סת"ם|סופרות סת"ם]]{{הערה|טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' [[ראובן הסופר]].}} ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז התעסק בסופרות סת"ם.

בשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה ב{{ה|בריחה הגדולה}}, וזכה לשמש את [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת [[תש"י]] נשא את רעייתו מרת גולדה<ref>נפטרה ב[[כ' אייר]] [[תשפ"א]]</ref> בת ר' [[חיים מינקוביץ (טורונטו)|חיים מינקוביץ]].

לאחר חתונתו היגר ל[[טורונטו]], שם היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] [[תשב"ר]] וניהל חדר כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת [[תשס"ח]].

===בניהול החידר===
לימד תמימים בגיל בר מצווה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובמקומות שונים. בשנת [[תשנ"ט]] פתח וניהל חדר, שנקרא בשם ("אשרינו", ולאחר מכן השתנה שמו ל)"חדר אחי תמימים". החדר שניהל הוא המשך של ישיבת תומכי תמימים שייסד הרבי בשנת [[תשי"ז]] (המצויין בהקדמה ל[[לוח היום יום]]).

נטע את רוח ה'[[קבלת עול]]' לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע. 

האופן שניהל את סדר ואופן הלימוד בחדר שלו היה נדיר{{הערה|בשונה מהסדר המקובל ברוב מוסדות חב"ד.}}: '''א'''. קריאה מתוך הסידור: לעבור על כל הסידור, כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום וכדו' על הסדר (לגבי המקור לסדר תפילה כזה ראה [[תוכנית לימודים|תוכנית לימודים לנערים של קה"ת]] שנה ב'){{הערה|שם=תפילה|שלא כמו בהרבה מוסדות שמתפללית החלקים העיקרים בתפילה ועל זה מוסיפים.}}. '''ב'''. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסדר תפילה כזה ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרצ"ז]] ע' 239){{הערה|שם=תפילה|}}. '''ג'''. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג, לאחר מכן כל החומש עם [[רש"י]] ואחר כך נביאים ראשונים, כמה מהמגילות, דברי הימים ו[[גמרא]] החל מתחילת [[מסכת בבא מציעא]] - פרק "שניים אוחזין"{{הערה|ובדרך כלל ברוב המוסדות מתחילים משניות וגמרא לפני שהתלמידים למדו את כל החמישה חומשי תורה. וגם ברוב המוסדות מתחילים לימוד הגמרא בפרק "אלו מציאות".}}. '''ד'''. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה ב[[אידיש]] בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'"){{הערה|וברוב המוסדות מתרגמים את פירוש הפסוק על מי פירושו של התוכן ולא על פי תתרגום המילולי של המילה.}}. '''ה'''. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש{{הערה|ובהרבה מוסדות כשמתרגמים אומרים "השם" במקום "אדנ-י".}}. ועוד.



שימש גם כ'ספרא דדיינא' בבית הדין ב[[טורונטו]], והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.

למד סופרות אצל ר' [[חיים עזרא ברונשטיין]] ב[[טשקנט]].

שימש כ[[סופר סת"ם]] וכאשר הציע לו [[הרבי]] לכתוב תפילין ומזוזות עבור [[המרכז לענייני חינוך]], כתב לו: "מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של [[אדמו"ר הזקן]]"{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 סיפורי חסידים אודות כתב אדמו"ר הזקן] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

נפטר בשיבה טובה ב[[ה' תמוז]] [[תשפ"א]].