לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
מינכן
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==יהדות מינכן== כבר בימי הבינייים התהוותה קהילה יהודית בעיר, מיהודים שהיגרו מצרפת, בעקבות גירושם בהוראת פיליפ השני, מלך צרפת. בשנת ד'תש"ע לודוויג הראשון, דוכס בוואריה, התיר הקמת בית כנסת ב"סמטת היהודים". 15 שנים מאוחר יותר הוקמה חלקת בית העלמין היהודי, ו15 שנים מאוחר יותר, בשנת ד'תש"צ, התיר הדוכס גם הקמת בית דין, והקהילה מנתה כמאתיים איש. בשנים שלאחר מכן התפתחה הקהילה בהדרגה במקביל לפוגרומים שאירעו מדי פעם. בשנת ה'ר"ב גורשו היהודים ממינכן בהוראתו של אלברכט השלישי, דוכס בוואריה, ובית הכנסת היהודי נמסר לקרוב משפחתו של הדוכס והפך לכנסיה. לאחר למעלה מ-300 שנים חזרה לפעול קהילה יהודית בעיר בהובלת יהודי החצר, ובהם בני משפחת אברהם וולף ורטהיימר ואברהם אולפלדר. בעקבות תמיכתם ועזרתם של יהודי החצר והצלת השלטון הבווארי, נחקק בשנת ה'תקע"ג "צו היהודים הבווארי" שהרחיב את זכויות היהודים, והתיר רכישת והחזקת קרקעות, ואיפשר חופש תנועה ליהודים, ותוך שנים ספורות צמחה הקהילה היהודית בעיר באופן ניכר. בשנת ה'תר"ע, התגוררו למעלה מ-11,000 יהודים בעיר, שהיוו קרוב ל-2% מתוך אוכלוסיית העיר שמנתה באותה תקופה 590,000 תושבים. עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, היה בית הכנסת הגדול במינכן הבית כנסת היהודי הראשון שהוחרב בהוראת הנאצים, ובפוגרום ליל הבדולח בשנת תרצ"ח שרפו גם את בית הכנסת האורתודוקסי "אוהל יעקב" וגם הספרייה ובית המדרש ששכנו בסמוך. כאלף גברים יהודים נעצרו בעיר והועברו למחנה הריכוז דכאו הסמוך לעיר. בעקבות הרדיפות של הקהילה היהודית בעיר, עד לפריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] היגרו מגרמניה למעלה ממחצית מיהודי מינכן. לאחר סיום השואה, הפכה מינכן לתחנת מעבר לאלפי יהודים שהתגוררו במחנות עקורים סביבה, בעוד הקהילה היהודית עצמה החלה בשיקום מייד אחרי המלחמה, ושנה בלבד לאחר סיום המלחמה, בשנת [[תש"ו]] כבר מנתה הקהילה 2800 חברים. בשנת תשל"ב אירחה העיר את האולימפיאדה העולמית, שבעיני רבים סימנה את העידן החדש של שיתוף פעולה בין יהודים וגרמנים, ובמהלך האולימפיאדה הותקפו הספורטאים היהודים ונטבחו על ידי מחבלים לאומנים מהארגון הפלסטיני "ספטמבר השחור". המחבלים חדרו למגורי הספורטאים הישראלים, רצחו שניים שניסו להתנגד, ותפסו תשעה מאנשי המשלחת הישראלית כבני ערובה. ניסיון חילוץ של משטרת בוואריה נכשל ונסתיים במותם של בני הערובה, 5 מהמחבלים ואיש משטרה גרמני. הרבי עצמו התייחס למה שאירע במהלך האולמיפיאדה{{הערה|1=[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F.pdf תשורה סלונים ב' אלול תשפ"ב עמוד 60].}}. כיום, מונה האוכלוסייה היהודית במינכן כ-9,000 נפשות, רבים מהם יוצאי ברית המועצות לשעבר.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)