עריכת הדף "
מאזיר
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==היסטוריה== כבר בראשית ימי החסידות העיירה מאזיר הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך "[[תחום המושב]]". מזמן לזמן היה אדמו"ר הזקן עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בשנת [[תקס"ג]] בפרשת עקב אמר בקהילת קדש מאזיר, בבית הכנסת ברבים מאמר חסידות דיבור המתחיל "והיה עקב תשמעון"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73850 פירסום ראשון: מאמר חסידות מאדמו"ר הזקן]. באתר [[חב"ד אינפו]].}}. כשנסע [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"א]] לוואהלין, עבר בשובו דרך גליל מאזיר ואלפי אנשים התקבצו בכל עיר ומושב בו התעכב. באחד מבתי המלון שנתאספו שם כחמשים מנייני אנשים, היה גם [[רבי הלל מפאריטש]] ששמע דברי חסידות מאדמו"ר הזקן והחליט להתקשר אליו{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=205 לקוטי דיבורים ליקוט ל].}}. באותה תקופה כיהן הרב אליעזר זיבוב כאב"ד בקהילת מאזיר, בה נולד בנו הרב [[אריה לייב זיבוב]] שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכיהן כמרא דאתרא של עיירות [[הומיל]] [[הארקי]] ו[[דווינסק]]. בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] פעל ושימש באדמו"רות במאזיר רבי חיים יצחק טברסקי עד שנת [[תרפ"ג]] אז עבר ל[[קייב]]. בנו, רבי [[משולם זוסיא טברסקי]] יליד העיירה מאזיר, למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בברית המועצות. בהמשך עלה לארץ הקודש ושימש כאדמו"ר מלויעב-צ'רנוביל, הראשון בשושלת [[צ'רנוביל]] בישראל לאחר [[השואה]]. בחודש כסלו [[תרפ"א]] נרצחו כ-30 מיהודי העיירה בפוגרום שערכו בעיירה כנופיות של בלאחוביצים, תוך התעללות ושוד בבתי היהודים. טרם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמנו בעיר כ-6,300 יהודים, כחמישית מתושביה. בכ"ט אב [[ה'תש"א]] נכבשה העיר בידי הנאצים, שהחלו מיד במעשי רצח בקרב יהודי העיר. בי"ח אלול ה'תש"א נרצחו כ-200 יהודים. בהמשך רוכזו יהודי העיר בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה, אליו הובאו גם יהודי כפרי הסביבה. בי"ח טבת [[ה'תש"ב]] נרצחו על קידוש השם כל יושבי הגטו, בין 1,150 ל-1,500 איש, ליד הכפר הסמוך בוברי, חלקם בירי וחלקם בהטבעה בנהר פריפיאט. {{עיירות ברוסיה הלבנה}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:בלארוס]] [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף