עריכת הדף "לפל" (פסקה)

==היסטוריה==
כבר בראשית ימי החסידות העיירה ליעפלי הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך "[[תחום המושב]]" וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]] שהיה רב העיירה.

בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר לעיתים בעיירות שבמחוז [[ויטבסק]] ובתוכם [[בישנקוביץ]], [[צ'שניק]] וליעפלי. באסיפת תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ ישראל]] (ב[[אדר]] [[תקל"ז]]) חילקו את המדינות, ומדינת [[ליטא]] ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ, צ'שניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם{{הערה|משיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] חג הפסח תרצ"ד, לקו"ד ליקוט ה סעיף לג.}}.

מהעיירה ליעפלי הגיע החסיד המפורסם ר' [[יקותיאל מליעפלי]] שהיה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], וממכתיריו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. כמו כן החסיד ר' [[מרדכי פייטלסון]] שכונה מרדכי מליעפלי היה בן העיירה, מחסידיו הראשונים והחשובים של אדמו"ר הזקן.

אדמו"ר הזקן שלח את ר' [[יודל ליעפלער]] לשמש כרב ומורה צדק בעיירה. ובתקופת רבנותו ביקר אדמו"ר הזקן בעיירה בחתונה שנערכה במקום{{הערה|בית רבי עמ' עד.}}.

מהעיירה הגיע גם החסיד ר' [[אברהם מליעפלא]] שהיה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר האמצעי]] בילדותו.

בתקופת נשיאותו של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק פעל בליעפלי החסיד ר' [[מנחם מנדל מליעפלי]] שהיה [[משפיע]] בעיר בחסידות ובעיקר ב[[ספר התניא]], והיה ידוע בזהירותו שלא לומר שום דבר מחידושי עצמו, רק מדברי החסידות של רבותיו{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=228&hilite= בית רבי עמ' 212].}}. ברבנות העיירה כיהן הרב [[שלמה זלמן פאפירין]] שהיה חתנו של ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]] מחסידי אדמו"ר הזקן.

בין אגרות הקודש של אדמו"ר הצמח צדק, מופיע מכתב תנחומין לאנ"ש בליעפלי על שריפה שפקדה את עיירתם וכילתה בתים רבים. במכתב מביא הרבי את דברי אדמו"ר הזקן מפי קדושי עליון שאחר השרפה מתעשרים, ומצווה עליהם לבנות שוב את בתיהם במקומם{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/igrot/2/82.htm אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק אגרת פב].}}.

בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בין השנים [[תרס"ז]] ל[[תר"פ]] כיהן הרב [[יוסף בגטין]] כ"[[רב מטעם]]" וכ"רב רוחני" בעיירה בה נמנו באותה תקופה כ-3,400 יהודים, רוב תושבי העיירה.

הרב [[חיים מאיר היילמן]] שהיה [[חסידות חב"ד-קאפוסט|חסיד חב"ד-קאפוסט]], מחבר הספר "[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]" גם הוא בן העיירה.

בתקופת השלטון הסובייטי הצטמצם מספרם של יהודי העיירה. בח' בתמוז [[ה'תש"א]] נכבשה העיירה בידי הנאצים שהטילו עד מהרה גזירות שונות על תושביה היהודים. כעבור מספר שבועות רוכזו יהודי העיירה בגטו ובי"א באדר [[ה'תש"ב]] 1,000 היהודים שנותרו בגטו שבעיירה נרצחו על קידוש השם, בסמוך לכפר הסמוך צ'רנורוצ'יה.