עריכת הדף "
לודמיר
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==היסטוריה== תחילת ההתיישבות בעיר במקום היתה לפני כ-1000 שנה, והיא נקראה על שמו של הנסיך ולדימיר לאחר שכבש אותה. בשל מיקומה המרכזי של העיר, היא נחשבה במשך תקופות שונות כבירת המחוז או הנסיכות שבאזור זה. כמו כן, בשל קרבתה לגבול, עברה העיר במשך השנים בין ארצות וממלכות: לאחר חלוקת פולין השלישית צורפה לאימפריה הרוסית, בשנת [[תרע"ט]] סופחה שוב לפולין וכעבור עשרים שנה בשנת תרצ"ט צורפה ל[[ברית המועצות]], וכעבור שנתיים נכבשה ב{{ה|שואה}} על ידי הנאצים, עד ששוחררה בשנת [[תש"ד]].. עם נפילת [[מסך הברזל]] ופירוקה של ברית המועצןות, צורפה בשנת [[תשנ"א]] ל[[אוקראינה]] העצמאית. ההתיישבות היהודית בעיר החלה לפני כ-800 שנה, ובהמשך הפכה למרכז יהודי חשוב, כאשר רבים מבני הקהילה היו סוחרים שנמנו על נכבדי העיר שהפכה בזכות פעילותם למרכז מסחרי שקישר בין מזרח ומערב אירופה. ב[[פרעות ת"ח ת"ט]] הקהילה הגדולה בעיר כמעט ונכחדה, ונותרו בה 39 משפחות בלבד, שהמשיכו לסבול מהצקות ופרעות גם על ידי חיילי פולין ששחררו את העיר משלטון המורדים. בתקופתו של אדמו"ר הזקן כבר גדלה הקהילה שוב והאוכלוסיה היהודית בעיר מנתה 340 נפשות, ומדמויות ההוד שקבעו את מגוריהם במקום{{הערה|מלבד אביו של הט"ז, חותנו של אביו של הט"ז, ודמויות נוספות בדורות קדומים יותר.}} היו רבי [[שלמה מקרלין]] ורבי [[אהרן הגדול מקרלין]] שעברו לשם בעקבות הרדיפות שסבלו מהמתנגדים. רבי שלמה מקרלין אף טמון בבית העלמין היהודי המקומי, לאחר שנהרג בזמן שהרוסים כבשו את העיר מידי הפולנים. מצאצאיו של רבי שלמה מקרלין, התשלשלה חסידות לודמיר, שהתקיימה עד [[השואה]].{{הערה|1=[[אברהם אביש שור]], על הריגתו של משיח ה' מרן הקדוש רבי שלמה מקרלין, קובץ בית אהרן וישראל ז, ב (תשנב) קעג-קעט; ז, ג: קמט-קנט; ז, ד: קמא-קנא.}}. בשנים מאוחרות יותר, פעלה בעיר גם 'הבתולה מלודמיר', נערה יהודיה יתומה שירשה ממון רב, נהגה במנהגי אדמו"רות, והעניקה ברכות והדרכות, אך מנהיגי החסידות באזור לא ראו את פעילותה בעין יפה והורו לה לחדול מהנהגתה ולהתחתן, ובסופו של דבר היא עזבה את העיר ועלתה לארץ ישראל. בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] גדלה האוכלוסיה היהודית של העיר ומנתה מכל ל-6000 יהודים שהיוו כ-70% מהאוכלוסייה, ופעלו בה כ-7 בתי כנסת. לאחר הקמת פולין העצמאית המשיכה העיר לצמוח בקצב גובר והולך, ובבחירות שנערכו למועצת העיר בשנת [[תרפ"ט]] זכו היהודים במחצית המושבים, והם מנו מעל ל-10,000 תושבים והחזיקו ב-84% מבתי המסחר בעיר, ופעלו בה 3 בתי ספר יהודים. ב[[ל' סיון]] [[תש"א]] נכנסו הנאצים לעיר והחלו להרוג אותם בקבוצות, ובחודש אייר תש"ב קיבצו לגטו את כל יהודי העיר והסביבה (כ-22,000 איש) ובי"ט אלול תש"ב החלו בהריגתם של כ-18,000 מיהודי הגטו, ובאקציה שנערכה כעבור חודשיים הרגו את רוב הנותרים.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף