עריכת הדף "יהושע דוברבסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[עיירה]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דוברבסקי]] - שנפטר בהיות הרב יהושע נער בן 14.

בצעירותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות ב[[ברית המועצות]]. כבחור צעיר יצאת את רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], והתיישב ב[[פריז]], שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסייא (אסנה דבורה), בתו של הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]]. לאחר שנים מספר התיישב ב[[קראון הייטס]], ועבד בבית הדפוס של האחים שולזינגער.

כישוריו המיוחדים בכתיבה ועריכה הביאו אותו לשותפות בהוצאת תורת [[הרבי]]. כך היה אחראי על סגנונם ועריכת של השיחות ב[[לקוטי שיחות]] חלקים א-ד (ומאוחר יותר כמגיה סגנון של השיחות של החלקים מ-טו ואילך), וכן כעורך ומסגנן של הנחות רבות במסגרת [[ועד הנחות התמימים]]. על עריכת שיחה שלו כתב הרבי "מעולם לא ראיתי הנחה כזו". כמו כן עסק בכתיבה רציפה בביטון [[די אידישע היים]].

כתב מדי שבוע מדור של "דבר תורה" בעיתון היידישיסטי פארוועטס. על אף היות עורכיו בעלי השקפה אנטי דתית, נהנו מכתיבתו המיוחדת שבה שזר את שיחות הרבי בצורה מרתקת, ונתנו להם פירסום. 

עם הקמת [[אלגמיינר ז'ורנאל]] בשנת [[תשל"ב]] הצטרף למעגל הכותבים בעיתון ופירסם שם באופן קבוע מפרי עטו. בשנים האחרונות פורסמו יצירות אלו ב[[לשון הקודש]] ב[[שבועון בית משיח]], בתרגומו של ר' [[אסף פרומר]].

כתבותיו הרבות מהוות יצירה תוכנית וקלסית, שבה מצייר הן את חיי היהודים בעבר, והן את דרך המחשבה של היהודים כעת בארצות הברית. 

בשנת [[תשנ"ו]] צורף לועד הנהלת [[קופת רבינו]].

החזיק קופת גמ"ח עזרה לחתנים וכלות. 

בהוראת [[הרבי]] החל בכתיבת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]] - על תולדותיו של ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצ'קין]]. סידרה זו תורגמה לעברית ב[[שבועון בית משיח]], ויצאה לאור בספר.

נפטר לאחר מחלה קשה ב[[כ"ט אייר]] [[תש"ע]].

כעבור שנה התקיים ערב זיכרון במוזאון צבאות השם חלק מהמשתתפים: הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[שלום יעקב חזן]]. ונאמו המרא דאתרא הרב [[אהרון יעקב שוויי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]].