עריכת הדף "י"א בתשרי" (פסקה)

==בתורת החסידות==
[[קובץ:למחרת יוהכ"פ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר: פעם למחרת יוהכ"פ נכנסתי אל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואשאל אותו: ומה עתה? ויענני: עתה ביחוד צריך לעשות תשובה (איצטער ערשט דארפן תשובה טאן). (מהקדמת לקונטרס צז "מחרת יום הכיפורים תשי"ב")]]

מנהג חב"ד להקדים ולהתפלל ביום זה מעט יותר מוקדם, כדי לבטא את רצוננו להוסיף בעבודת ה' לאחר עבודת התשובה ביום כיפור.

הרבי מבאר כי יום זה נקרא בשם 'גא-ט'ס נאמען', היות וביום הכיפורים האדם מתעלה דרגה למעלה מדרגה עד שהוא עומד בדרגה של 'לפני הוי' תטהרו', למעלה משם ה', ובפרט לאחר אמירת 7 פעמים ה' הוא האלוקים בסיום [[תפילת נעילה]] שבכל פעם הוא מתעלה לדרגה גבוה יותר עד ששם הוי' לגביו הוא כמו שם אלוקים שמעלים ומסתיר. ולכן היום שלאחר מכן נקרא בלשון העם שבחוצות 'גא-ט'ס נאמען', היות והוא למעלה מכל שם או דרגה{{הערה|שיחת מחרת יום הכיפורים תשמ"ט.}}.

טעם נוסף ופשוט יותר לשם המיוחד של יום זה, הוא כיון שלאחר עשרה ימים שאמרנו 'המלך הקדוש' אנו חוזרים לומר את שמו של השם, 'הא-ל הקדוש', ובשל כך מכונה יום זה בשם 'שם השם'{{הערה|בשם [[הבעל שם טוב]], מובא בהערה ב[[ספר המנהגים]].}}.

מבואר, שד׳ הימים בין כפור לסוכת הם כנגד ד׳ אותיות שם הוי׳ , כלומר, שבכל יום מתגלה ומאירה אות אחת משם הוי׳ שבנפש, וביום זה מאירה ומתגלה בחי׳ אות י׳ דשם הוי׳ שבנפש, ומבואר שזהו אחד הביאורים לכך שיום זה נקרא בשם ה׳.״.{{הערה|אגרות־קודש מוהריי״צ' חלק א׳ עמ׳ קצ"ד, ובספר לשמע־אזן עמ׳ 145 (בשם כ״ק מוהריי״צ), הובא באוצר מנהגי חב"ד - אלול-תשרי - (מונדשיין יהושע) וש״נ.}}

בנוגע לתוכן העבודה של יום זה, מסביר הרבי שלאחר שיהודי התעלה לכזו דרגה נעלית, הוא צריך להמשיך את העליות שהשיג ביום הכיפורים אל תוך ימי החול, שזוהי תכלית כל העבודה בחציו השני של חודש תשרי - להמשיך את הגילוי האלוקי אל תוך העולם, עד הקליטה בפנימיות ב[[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]].

==="עתה ביחוד צריך לעשות תשובה"===
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר כי פעם נכנס לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ביום זה ושאל אותו מה העבודה כעת, ונענה: "איצטער דארף מען [[תשובה]] טאן" [=עתה ביחוד צריך לעשות תשובה]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1226.htm אגרות קודש חלק ה' עמוד ד'] (נדפס גם בלקו"ש חלק י"ד ע' 400). וראה בנוסח אחר ב[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/5/1 סעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט].}}. הרבי הסביר שמכך שארבעת הימים שבין [[יום הכיפורים]] ל[[סוכות]] הם ימי שמחה, מובן, שעבודת התשובה צריכה להיעשות בשמחה{{הערה|אגרות קודש שם.}}.

מאמר זה תמוה לכאורה, שהרי לאחר יום הכיפורים נקיים לחלוטין מעבירות - ועד ש[[בבא בן בוטא]], שהיה מביא בכל יום קרבן [[אשם תלוי]] כי חשש שמא חטא, לא הניחוהו חכמים להביא אשם ביום זה, שהרי יום הכיפורים כבר כיפר{{הערה|כריתות פרק ו משנה ג, ובמפרשי המשנה שם.}} - ומדוע זהו הזמן לעשות תשובה?

ההסבר הוא, שדוקא לאחר שיהודי מתעלה לדרגות הגבוהות ביותר - הוא מרגיש שמדריגת העבודה שקודם לכן הספיקה עבורו כעת נחשבת לחטא, ועליו לעשות תשובה, משום שכעת נדרשת ממנו דרגא גבוהה יותר{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק א' ע' 13. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59216&st=&pgnum=128&hilite= שיחת ש"פ האזינו תשמ"ב] באריכות. וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/10/111.htm שיחת ליל שמחת תורה תשח"י].}}. וכיון שתשובה אמיתית היא "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", לכן התשובה שאחרי יום כיפור נעלית באין ערוך על התשובה שעד אז (כולל - ביום כיפור ואפילו ב[[תפילת נעילה]]), ולכן דוקא אז הוא הזמן לעשות תשובה{{הערה|1=לקוטי שיחות שם. וראה גם ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/6/index.htm שיחת ש"פ האזינו תשי"ט] באריכות על מעלת התשובה של ימים אלו.}}.

ענין זה מתבטא בכך שבימים אלו עוסקים בהכנות למצות חג הסוכות - עשיית ה[[סוכה]] ורכישת [[ארבעת המינים]] - כיון שבהכנה למצוה מתבטאת אהבה לה' עוד יותר מאשר במצוה עצמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/47/58.htm שיחת ש"פ האזינו תשכ"ו].}}.

===אמירת חסידות===
חלק מרבותינו נשיאינו נהגו לומר [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] ביום זה, כך לדוגמה [[אדמו"ר האמצעי]] אמר בקביעות מאמרים ביום זה, ואף אצל הרבי אירע שהרבי אמר מאמרי חסידות ביום זה.