עריכת הדף "זמן" (פסקה)

==בריאת הזמן==
בעניין בריאת הזמן על ידי [[הקב"ה]], כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] כי הזמן הינו דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. כך גם כתבו רבותינו הראשונים [[הרמב"ם]], [[רב סעדיה גאון]]{{הערה|1=[[אמונות ודעות]] מ"ג ד"ה והראיה הד'.}} וה[[רשב"א]]{{הערה|שו"ת תי"ח.}}, וכך כותבים ה[[רמ"ע מפאנו]]{{הערה|עשרה מאמרות, מאמר אם כל חלק א' פט"ז.}} ורבי [[עובדיה ספורנו]]{{הערה|בתחילת פירושו על התורה.}}.

הטעם לשיטתו של אדמו"ר הזקן היא, שהמציאות של הזמן והמקום מהווים יחד את מציאות של עולם מוגבל, עם הגבלות גשמיות.

ולדוגמא: אם מישהו ינסה לתאר לעצמו מצב בו העולם מאבד את מימד הזמן שלו – לא נשארת שום הגבלה גשמית, מכיוון שהאדם יכול תמיד לחזור בזמן ו'לתקן' את מה שהוא עשה, והוא נטול כל הגבלה.

וכן כאשר מאבדים את המימד של המקום מהעולם – מתבטלים ההגבלות הגשמיות: כולם נמצאים בכל מקום, כל אחד יכול להיות בשני מקומות באותה השעה, יכול להגיע לאיפה שירצה ולהיות איפה שרוצה. גם המשמעות של המצוות המעשיות מתבטלת, היות ואין משמעות להנחת התפילין על היד דווקא, כי אין מקום שנקרא קיבורת, ורבות הדוגמאות.

וממילא, זמן ומקום קשורים בהכרח אחד לשני, ובאותו רגע בו נוצרה מציאות של זמן, נוצרה ממילא המציאות של מקום גשמי ומוגבל, היות ואין משמעות של זמן אם אין שום הגבלה של מקום גשמי.

בזמן עצמו ישנם שני חלקים:

א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן על ידי ה[[שמש]] וה[[ירח]].

ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא [[נברא]]{{הערה|1=ודלא כדעת [[העיקרים]], עיין [[דרך מצוותיך|ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ ב[[עשרה מאמרות (ספר)]] לרמ"ע מפאנו (שם).}}. דהיינו: ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. לכן גם אם אדם מקיים למשל מצוה שזמן קיומה הוא רגע אחד, אז התענוג וההנאה הרוחנית שנשמתו חווה ובעתיד עתידה גם נפשו לחוות היא נצחית ובלתי מוגבלת.

====שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב====
לפי שיטת רבי [[צבי הירש אייכנשטיין|צבי הירש מזידיטשוב]]{{הערה|בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.}}, הזמן אינו [[נברא]] מחודש שנברא ב[[בריאת העולם]], אלא הוא היה כבר קודם בריאת העולם.

הרב מזידיטשוב חולק על שיטת אדמו"ר הזקן, כיוון שמהנאמר ב[[מדרש]]{{הערה|בראשית רבה רפ"ג.}}: {{ציטוטון|מלמד שהיה סדר זמנים קודם}} ומהמובא ב[[גמרא]]: {{ציטוטון|אלפיים שנה קדמה [[תורה]] ל[[עולם]]}} מוכח כי הזמן היה קודם בריאת העולם. מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו. אך [[הרבי]] כותב במכתב{{הערה|1=מובא בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=הירח&pgnum=179 שערי אמונה עמוד קפח].}} שמוכרחים לומר כשיטתו של אדמו"ר הזקן, שהרי הראשונים גם הם סבורים כך, ועל הקושיות שהעלה הרב מזידיטשוב ישנם תירוצים בספרי גדולי ישראל{{הערה|ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז. רבינו בחיי בתחילת פרשת בראשית}}, ו{{ציטוטון|סדר זמנים}} הכוונה לשרש הזמן, שהוא עניין פחות מגושם מהזמן שכאן בעולם הזה.

קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה ב[[כ"ה באלול]]{{הערה|לפי שיטת רבי אליעזר ב[[מסכת ראש השנה]].}} או ב[[כ"ה באדר]]{{הערה|1=לפי שיטת רבי יהושע שם ב[[מסכת ראש השנה]].}}, הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ"ה אדר (או כ"ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים.

[[הרבי]] מתרץ על קושיה זו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=הירח&pgnum=181 שערי אמונה עמ' ק"צ].}}, כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא [[יש מאין|מאין ליש]], וביכולתו של [[הקב"ה]] לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, [[כ"ה אלול]] או [[כ"ה אדר]], הקב"ה יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים.