עריכת הדף "ברכת הגומל" (פסקה)

==החיוב בברכה==
ההגדרה הבסיסית של החייבים בברכה כפי שמופיע בגמרא היא: "ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא"{{הערה|תלמוד בבלי מסכת ברכות נד, ב.}}, הנרמזים בראשי התיבות שבפסוק "וכל '''החיים''' יודוך סלה" - '''ח'''בוש, '''י'''סורים, '''י'''ם, '''מ'''דבר{{הערה|1=וראו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/154/index.htm שיחת פרשת פנחס י"ב תמוז תשכ"ז סעיף כא] בביאור הצורך והדיוקים בסימן זה, ושינוי הסדר בסימן מהארבעה מקרים כפי שמופיעים בתהילים ק"ז.}}.

ארבעה מקרים אלו מפורטים גם ב[[תהילים ק"ז|פרק ק"ז בתהילים]], כשלאחר כל אחד מהם מופיע הביטוי: "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם". גם ההלכה שיש לברך ברכה זו במניין עשרה מישראל רמוזה בפרק זה, בפסוק: "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"{{הערה|פסוק לב.}}.

אף שבמקור הדברים מופיעים רק ארבעה סוגי חיובים, ההלכה מכריעה שכל מי שהיה בסכנה משמעותית וניצול צריך לברך, אלא שלפי חלק מהדעות יברך בלא שם ומלכות{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים ריט, ט. ובט"ז או"ח רי"ט, ז', ובמשנה ברורה ריט, לב, ועוד כתבו שכן יברך בשם ומלכות.}}.

===הפטורים מברכה===
ילד שלא הגיע למצוות, אינו מברך כיוון שאינו יכול לומר בנוסח הברכה "הגומל '''לחייבים''' טובות", היות ועדיין אינו בר חיוב{{הערה|שו"ע או"ח סי' רי"ט ס"א ובמג"א שם, שיחת ש"פ וישב ה'תשנ"ב. ומכל מקום טוב לעשות סעודת הודיה וכיוצא בזה.}}.

בנוגע לנשים, ישנה מחלוקת הלכתית האם הן חייבות לברך, או שפטורות כיון שאינן יכולות לברך בפני עשרה גברים וספר תורה{{הערה|אף שמעיקר הדין אין חיוב לברך בפני ספר תורה.}}, ולפועל המנהג המקובל בחב"ד הוא שאינן מברכות כלל, גם לא בשקט בעזרת נשים{{הערה|שמירת הברכות עמוד 275 הערה 29 (עדות הרב גרונר בשם הרבי). וראו שערי הלכה ומנהג ח"א עמוד רטז.}}.

גם בתוך ארבעה החייבים להודות, מופיעים בהלכה גדרים שונים: חולה מחוייב להודות רק אם שכב במיטתו מפני החול יותר מג' ימים{{הערה|סדר ברכות הנהנין פי"ג ה"ו-ז'.}}, מי שטס במטוס אם עבר את הים צריך לברך {{הערה|שערי הלכה ומנהג ח"א עמ' רי"ז, מנחת יצחק ח"ב סי' מ"ז, ציץ אליעזר חי"א סי' י"ד.}}