עריכת הדף "ארעא אתבטלת" (פסקה)

==לשון הזוהר{{הערה|ספרא דצניעותא – שמות, תרומה קעו ע"ב.}} וביאורו{{הערה|על פי ביאור ה"מתוק מדבש".}}==
עד לא הוה מתקלא (קודם שנברא עולם התיקון בשלושה קוים; ימין ושמאל וקו המכריע - כעין המשקל) לא הוו משגיחין אפין באפין (לא היו הפרצופים מסתכלים פנים בפנים, ולכן) ומלכין קדמאין מיתו (מתו המלכים הקדומים, והם שבעת מלכי אדום{{הערה|שבסוף פרשת וישלח.}}. היינו, נשברו כלי הספירות ונפלו לעולם הבריאה), וזיוניהון לא אשתכחו (וזיויהם, כלומר האורות שלהם הסתלקו והתלבשו בשלושת הבחינות כתר-חכמה-בינה) '''וארעא אתבטלת''' (=והארץ נתבטלה. היינו, גם הכלים של מלכות (הנקראת ארץ) נתבטלו ונשברו, הגם שמן הראוי היה שלא יתבטלו).

ומסביר [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|הרבי מהר"ש]] את כוונה הזוהר{{הערה|תורת שמואל תרל"א עמ' שמ"ו.}} (בשם [[יעקב צמח#ספריו|זוהר הרקיע]]), ש"ביטול" זה של המלכות (דתוהו, שנגרם עקב [[שבירת הכלים]]) אין הכוונה שהתבטלה ממציאותה אלא רק שהתבטלה '''השפעתה''', וממשיל זאת לנחלים הזורמים לים. כשם שמצד אחד קיום הים אינו תלוי בנחלים הזורמים אליו אבל מצד שני הנחלים כן מוסיפים בו, כך מציאות ספירת המלכות אינו תלוי בשפע שמקבלת מהספירות, ומה שאמרו ש"מלכות לית לה מגרמה כלום" אין הכוונה שבהעדר השפעה זו מתבטלת לגמרי מציאותה אלא רק שמתבטלת השפעתה (מכיון שכל מה שמשפיעה הוא רק מה שמקבלת מהספירות, וכשלא מקבלת אין לה מה להשפיע).