עריכת הדף "אבן (גשמית)" (פסקה)

==בתורת החסידות==
האבן משמשת כדוגמה נפוצה ב[[תורת החסידות]] - ל[[דומם]] בדרגא המצומצמת והמוגבלת ביותר, עצם מת שלא נראה בו שום חיות.

ואף על פי כן גם בו יש [[נפש]] וחיות רוחנית א-לקית, המהוה ומחיה אותו בכל [[רגע]] ממש, והוא התלבשות [[אותיות]] ה[[דיבור]] של הקב"ה, מעשרה מאמרות אלקיות המחיות ומהוות את העולם, להיות [[יש מאין]] ואפס שלפני ששת ימי בראשית.

אלא שהדיבור הא-לקי המהוה ומחיה את האבן הוא מצומצם ומוגבל ביותר, ותרומתו לאבן הוא רק - עצם קיומו כ[[דומם]] בלי שום גילויי חיות נוספים, כמו צמיחה או תחושה וכדו'.

דיבורו של [[הקב"ה]] הוא [[כח]] ואור אלקי המהוה ומחיה את הנברא, ונקרא בדרך [[משל]] - "דיבורו של מקום".

ואכן ב[[עולם הזה]] משתמשים באותיות אלו לקריאת שמו של הנברא.