עריכת הדף "שתיים" (פסקה)

{{מספר
|תמונה=
[[קובץ:מספר 2.jpg|150px|ללא מסגרת|מרכז]]
}}
המספר '''שתיים''' מורה על חלוקה. ולכן ביום השני לבריאת העולם נחלקו ה[[מים העליונים]] מן ה[[מים התחתונים]] ולא נזכר בו "כי טוב" כבשאר [[בריאת העולם|ימי הבריאה]], שכן נבראה בו מחלוקת{{הערה|בראשית רבה ד', ו'.}}.

כמו כן מורה מספר שתיים על המשכת אור ה[[גבול]] שמעלתו היא ההתקשרות עם [[כלי]] המקבל אך חסר אצלו מעלת ה[[אור]] שלמעלה משייכות לעולם, ולכן [[בית המקדש השני]] שנבנה על ידי עולי בבל בימי עזרא כעבודה מלמטה למעלה - נחרב, שכן אמנם הוא חדר בעולם באופן המתאים לדרגתו אך היה חסר בו בגילוי אלוקות, שהאור שבו הגיע ממדרגה נמוכה יותר, ולכן לא הייתה לו השלימות בכך שהיו חסרים בו חמישה דברים יותר מבבית ראשון{{הערה|יומא כ"א, ב'.}} וגם זמן החורבן היה יותר ארוך. לכן, אף שאילו ישראל זכו הייתה הכניסה לארץ באופן של גאולה ובית המקדש נצחיים שאין אחריהם גלות{{הערה|ספרי, דברים א, ב. וראה מגלה עמוקות אופן קפ"ה.}}, מאחר וזה לא נעשה באופן שהגילוי אלוקות הבלי גבול יחדור בעולם - זה לא היה בית נצחי{{הערה|[[דבר מלכות]] [[מטות]] [[מסעי]] סעיפים ג'-ו'.}}.

השתיים הם מחולקים ונבדלים זה מזה, וזהו החילוק בין בורא לנברא (שכביכול נפרד ממנו ית'). כך גם [[שכל]] ו[[מידות]] הנחלקים זה מזה. השכל בעצמו - ה[[חכמה]] וה[[בינה]] חלוקים זה מזה - כשהחכמה היא [[מים]] והבינה [[אש]].

{{הערות שוליים}}