עריכת הדף "צדיק ישר (תמים) חסיד" (פסקה)

'''[[צדיק]], ישר, ([[תמים]]), [[חסיד]]''' הם דרגות שונות בעבודת השם, זו למעלה מזו, כאשר המדרגה הגבוהה ביותר היא המדרגה של '[[חסיד]]'{{הערה|המשך תער"ב שם פשע"ו (ע' תשעב ואילך).}}.

'''צדיק''' מורה על אדם שמושלם במעשיו בפועל ועובד השם מיראה (בדגש על קיום [[מצוות עשה]]{{הערה|שם=כאכסלו|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58882&st=&pgnum=237 שיחת מוצאי שבת כ"א כסלו תרע"ג] (מובא גם ב[[תבנית:היום יום/י"ד כסלו|לוח היום יום י"ד כסלו]]).}}), '''ישר''' מורה על אדם שעובד את השם בשמחה ובאהבה (ובדגש על [[מצוות לא תעשה]]{{הערה|שם=כאכסלו}}){{הערה|מיוסד על לשון הפסוק 'אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה', וכפירוש רש"י במסכת תענית טו, א: "לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה דכתיב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. ישרים לשמחה ד'''ישרים עדיפי מצדיקים'''". וראו מדרש שמואל בשם רבינו יונה ז"ל, "הצדיקים עובדים מיראה והישרים מאהבה עיין שם, ולכן הישרים דהם עובדים מאהבה מוכרח שהם עובדים בשמחה כי כל עובד מאהבה עובד בשמחה על כן יזכו לשמחה" (וראו גם באור החיים דברים לב, ד: "אומרו צדיק וישר הוא פירוש צדיק על קו הדין . . וזה בתחלה אבל אחר כך וישר פירוש ישר לפנים משורת הדין כאומרם ז"ל (ב"מ ט"ז ב) בפירוש פסוק ועשית הישר והטוב").}},
'''תמים''' מורה על אדם שתוכו כברו, רצינות ואמת פנימית הבאה לידי ביטוי בשלימות גם במעשיו{{הערה|שם=כאכסלו}}{{הערה|וראו גם עץ יוסף על במדבר רבה פרשה ג': "צדיקים ישרים חסידים. בצוואת ר"א הגדול איתא מעלה א' צדיקים כו' מעלה ב' ישרים כו' מעלה ג' תמימים כו'".}}, ו'''חסיד''' מורה על אדם שכל עבודתו היא לא לתועלת עצמו, אלא רק למלא רצון קונו, כל עניניו הם אלוקות בלבד, ועניני העולם לא תופסים אצלו מקום{{הערה|"איזהו חסיד המתחסד עם קונו".}}.