צדיק ישר (תמים) חסיד
צדיק, ישר, (תמים), חסיד הם דרגות שונות בעבודת השם, זו למעלה מזו, כאשר המדרגה הגבוהה ביותר היא המדרגה של 'חסיד'[1].
צדיק מורה על אדם שמושלם במעשיו בפועל ועובד השם מיראה (בדגש על קיום מצוות עשה[2]), ישר מורה על אדם שעובד את השם בשמחה ובאהבה (ובדגש על מצוות לא תעשה[2])[3], תמים מורה על אדם שתוכו כברו, רצינות ואמת פנימית הבאה לידי ביטוי בשלימות גם במעשיו[2][4], וחסיד מורה על אדם שכל עבודתו היא לא לתועלת עצמו, אלא רק למלא רצון קונו, כל עניניו הם אלוקות בלבד, ועניני העולם לא תופסים אצלו מקום[5].
משמעות החילוק בתוארי העבודה ופעולותיהם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מבואר בהרחבה שכיון שפעולת הצדיק היא באופן של גזירה, שהוא למעלה מהעולם ו'שולט' עליו (צדיק גוזר והקב"ה מקיים), גם בחינת האלוקות הנמשכת על ידו היא בחינת אריך בלבד, חיצוניות הכתר, המקביל לבחינת הרצון שבאדם, השולט על האיברים באופן של כפיה וממשלה, ולכן גם ההשפעה שלה בעולמות היא חיצונית, באופן של כפיה וממשלה, שאף שהאור האלוקי הוא השולט, אך הוא נותר בחיצוניות ולא חודר בעולמות שנותרים דבר נפרד מהאלוקות, ומתנגדים אליה מצד עצמם.
לעומת זאת אופן הפעולה של 'ישר', מגיעה למעלה יותר, בפנימיות הכתר, בחינת התענוג, ולכן גם ההשפעה שלה בעולמות היא עמוקה יותר, על דרך מה שמסופר על תקופתו של שלמה המלך, שכיון שהאור האלוקי האיר בגילוי רב, הוא גרם לניצוצות הקדושה להימשך אליו מעצמם, כלומר שהעולם מתעורר מצד עצמו, מלמטה למעלה, ורוצה לדבוק באלוקות, אך עם זאת - האלוקות עדיין דבר נוסף על עצם המציאות שלו.
אופן הפעולה הנעלה ביותר, הוא אופן הפעולה של 'חסיד', המורה על ההמשכה מפנימיות עתיק, אור אין סוף בעצמו שלגביו אין שום מציאות נפרדת של עולם, וגם ההעלם וההסתר הגדול ביותר - גם הוא אלוקות, ואופן עבודה זו מגלה שהעולם לא תופס מקום ולא מסתיר על אלוקות, ואדרבה, הוא עצמו אלוקות, ושלימות הגילוי של בחינה זו יהיה בגאולה, שאז עצמותו יתברך תתגלה כאן למטה ולא תישאר שום תפיסת מקום למציאות הפכית, ואדרבה, יתגלה שהעולם עצמו הוא אלוקות.
התואר | משמעותו | המשכתו | פעולתו | אופן פעולתו | המשל במשקה |
---|---|---|---|---|---|
צדיק | מושלם במעשיו, ועובד השם מיראה (בדגש על קיום מצוות עשה) | מחיצוניות הכתר | צדקה, מילוי החסרון | בדרך מלחמה, שליטה והכרח, צדיק מושל ביראת אלוקים, מלמעלה למטה | מים, ביטול |
ישר | עובד את השם בשמחה ובאהבה (ובדגש על מצוות לא תעשה) | מפנימיות הכתר | עשירות | בדרך ממילא, שינוי העולמות עצמם, מלמטה למעלה (אך עדיין זהו דבר נוסף על מציאותם) | יין, תענוג |
חסיד | כל עבודתו היא לא לתועלת עצמו, אלא רק למלא רצון קונו, כל עניניו הם אלוקות בלבד, ועניני העולם לא תופסים אצלו מקום | מפנימיות עתיק | חסד | אין מנגד, גילוי פנימיות האלוקות שבעולמות עצמם | שמן, מובדל מכל המשקים |
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ המשך תער"ב שם פשע"ו (ע' תשעב ואילך).
- ↑ 2.0 2.1 2.2 שיחת מוצאי שבת כ"א כסלו תרע"ג (מובא גם בלוח היום יום י"ד כסלו).
- ↑ מיוסד על לשון הפסוק 'אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה', וכפירוש רש"י במסכת תענית טו, א: "לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה דכתיב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. ישרים לשמחה דישרים עדיפי מצדיקים". וראו מדרש שמואל בשם רבינו יונה ז"ל, "הצדיקים עובדים מיראה והישרים מאהבה עיין שם, ולכן הישרים דהם עובדים מאהבה מוכרח שהם עובדים בשמחה כי כל עובד מאהבה עובד בשמחה על כן יזכו לשמחה" (וראו גם באור החיים דברים לב, ד: "אומרו צדיק וישר הוא פירוש צדיק על קו הדין . . וזה בתחלה אבל אחר כך וישר פירוש ישר לפנים משורת הדין כאומרם ז"ל (ב"מ ט"ז ב) בפירוש פסוק ועשית הישר והטוב").
- ↑ וראו גם עץ יוסף על במדבר רבה פרשה ג': "צדיקים ישרים חסידים. בצוואת ר"א הגדול איתא מעלה א' צדיקים כו' מעלה ב' ישרים כו' מעלה ג' תמימים כו'".
- ↑ "איזהו חסיד המתחסד עם קונו".