עריכת הדף "אחינו כל בית ישראל (תפילה)" (פסקה)

{{חלונית
|ניקוד = כן
| רוחב =200px
|כותרת = אחינו כל בית ישראל
|תוכן = <poem>אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל
הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה
הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה
הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם
וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה
וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה
וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה
הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב
וְנֹאמַר אָמֵן</poem>
}}
"'''אחינו כל בית ישראל'''" הוא קטע [[תפילה]], אותו נוהגים לומר לפי נוסח אשכנז ונוסח ספרד כחלק מ[[תפילת שחרית]] בימים שני וחמישי, בהמשך ל[[קריאת התורה]] כחלק מאמירת ארבעה "[[יהי רצון]]".

התפילה כוללת בקשה מהקב"ה שיציל את כל היהודים שנמצאים בצרה בכל מקום שהם, ומדגישה בעיקר את הבקשה לשחרורם של אנשים הנתונים בשבי, ומסיימת בבקשה שההצלה תתרחש עכשיו, במהרה ובקרוב (ב[[ארמית]]: "השתא בעגלא ובזמן קריב").

התפילה מופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי, וכנראה חוברה בתקופת הגאונים. בסדר רב עמרם גאון ובאבודרהם היא מופיעה (יחד עם ארבעת "יהי רצון") ב[[שבת מברכים]] כחלק מ[[ברכת החודש]]. במחזור ויטרי היא מופיעה ב[[תפילת מנחה של שבת]]. בפועל, המנהג היום הוא לאמרה בימי חול, ולא בשבת (בנוסח ספרד נאמרים ארבעה "יהי רצון" בשבת, אך לא נאמרת אחריהם תפילת "אחינו"), אולי מפני שתפילה זו עוסקת בצרות שאין להזכירם ב[[שבת]]{{הערה|1=ראו שו"ת 'דברי יציב' חלק אורח חיים, סימן עה.}}.

בעבר, אכן נהגו לומר תפילה זו גם בחלק מקהילות חב"ד, אך המנהג השתקע וכיום הדבר אינו נהוג לפועל{{הערה|'נשיא וחסיד' עמוד 60. קובץ הערות וביאורים אהלי תורה תש"פ (ראש השנה תש"ס) עמוד 21.}}.

מתוך נוסח תפילה זו, חדרו מטבעות לשון רבים, בהם השתמשו גם רבותינו נשיאינו, דוגמת הפתיחה "אחינו כל בית ישראל" שאדמו"ר הריי"צ השתמש בה רבות, וכן "הנתונים בצרה ובשביה", ניסוח בו השתמש הרבי פעמים רבות כאשר דיבר על היהודים הנתונים ברוסיה מעבר ל[[מסך הברזל]]{{הערה|ראו לדוגמה מאמר 'תקעו בחודש שופר' תשכ"ז, ועוד.}}.

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]