עריכת הדף "אור אין סוף" (פסקה)

{{פירוש נוסף|נוכחי=אור אין סוף|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}}
{{סדר ההשתלשלות}}
'''אור אין סוף''' נקרא ההתגלות והתפשטות מ[[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]] כפי שהוא לפני ה[[צמצום]]. התגלות זו מכונה [[אור]], משום שהאור (אור השמש) ממחיש לנו את כללות שלושת ה"גדרים" של "אור אין סוף": א. אינו חלק מעצם גוף המאור אלא רק זיו והארה ממנו, ב. דבוק למאור, ג. מעיין המאור (היינו, דלא זו בלבד שאין אור בלי מאור, אלא שכל גדר מציאות האור הוא התגלות '''המאור'''. אין זה שהמאור "עושה" משהו "אחר" שאינו מאור, אלא האור הוא התגלות המאור עצמו). והנמשל: אור אין סוף הוא התגלות העצמות, והתגלות זו עם שהיא בריחוק מהעצמות - להיותה "אור" הרי היא דבוקה (וכלולה בו) ודומה לו (דכשם שהעצמות הוא אין סוף גם האור הוא בבחינת אין סוף). '''עניינו ומטרתו''' של אור אין סוף הוא ראשית נתינת מקום לבריאת העולם שלהיותו אור והתפשטות בלבד ישנה האפשרות שממנו ועל ידו יתהווה העולם. אולם עדיין אור זה כפי שהוא לפני הצמצום הוא נעלה באין ערוך מהעולם ולפיכך הוצרך להיות באור זה צמצום.

במקומות רבים בחסידות גם האור '''שאחרי''' הצמצום נקרא "אור אין סוף"{{הערה|כי '''לגבי העולמות''' הוא אכן אין סוף הן בנוגע ל"התפשטותו" והן בנוגע למהותו (היינו, שהוא אור פשוט ואינו מוגדר בציור פרטי).}}, אך בערך זה מדובר רק על הפירוש הפשוט יותר - שאור אין סוף הוא האור שלפני הצמצום{{הערה|היינו, א. משום שהוא אין סוף "ממש" (ולא רק בערך לעולמות), ב. מה שגם אחרי הצמצום האור דבוק במאור אין זה באותו אופן שלפני הצמצום, שהרי הוא מציאות '''שמחוץ''' לעצם, ג. הפשיטות שבאור  אחרי הצמצום אינה פשיטות בתכלית (אלא רק ביחס לעולמות), וממילא אינה ממש "כעין המאור".}}