עריכת הדף "ראש השנה"

{{מפנה|ראש השנה}}
[[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg‏|שמאל|ממוזער|הרבי ב[[תשליך]] בראש השנה (צולם על ידי נוכרי)]]
[[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]]]]
'''ראש השנה''' הוא החג הראשון מבין ה[[ימים הנוראים]] ומבין חגי [[חודש תשרי]]. החג חל בימים [[א' בתשרי|א']] ו[[ב' בתשרי]], ובו מתחילה [[שנה]] חדשה ב[[הלוח העברי|לוח העברי]].

ביום זה נברא ה[[אדם הראשון]], ומידי שנה יום זה הוא יום הדין, בו הקב"ה שופט את כל העולם ויושביו. ביום זה ממליכים את הקב"ה ל[[מלך]] מחדש. הכתרת המלך היא בעיקר על ידי [[תקיעת שופר]] - המצווה העיקרית של יום זה. כמו כן מאריכים ביום זה בתפילה, וישנם [[תפילות ראש השנה|תפילות מיוחדות ביום זה]].

לפי ה[[קבלה]], נקראת עבודתו העיקרית של יום זה [[בניין המלכות]] - המשכת [[רצון]] חדש מהקב"ה ל[[ספירת המלכות]], המעניקה את החיים לעולם כולו. על מנת לפעול זאת, עבודת היהודי ביום זה היא בעיקר [[קבלת עול מלכות שמים]], המתבטאת בזהירות מ[[דברים בטלים]] ועיסוק מתמיד בתפילה ו[[אמירת תהלים]].

==מצוות ומנהגי החג==
[[קובץ:שופר.jpg|שמאל|ממוזער|שופר]]
===תקיעת שופר===
{{ערך מורחב|תקיעת שופר}}
[[תקיעת שופר]] היא [[מצוות עשה]] מן התורה, לתקוע בשופר ביום ראש השנה. יום זה מכונה בתורה "יום תרועה"{{הערה|פינחס כט, א.}} ו"זכרון תרועה"{{הערה|אמור כג, כד.}}, ו[[חז"ל]] למדו מכך שיש מצווה להריע בשופר בראש השנה. בראש השנה תוקעים בסך הכל מאה קולות הכוללים "תקיעה", "שברים" ו"תרועה" בסדרים שונים. כיום נהוג לתקוע בשופר גם ב[[חודש אלול]].

השופר ומצוות התקיעה בו הינו ענין עיקרי בעבודת ראש השנה, ובמיוחד לפי [[תורת החסידות]]. החסידות מבארת כי מעלת תקיעת שופר הוא הקול הפשוט, ללא גוונים מיוחדים ומקצועיים שאפשר למצא בכלי נגינה אחרים. בכך מתבטא קולו הפשוט של כל [[יהודי]], הבוקע מ[[פנימיות]] [[לב|ליבו]] ופונה לקדוש ברוך הוא כבן לאביו בצעקה פנימית שלמעלה מדיבור: "אבא הצילני". תקיעה זו פועלת את המלכתו של הקדוש ברוך הוא מחדש ל[[מלך]] ו[[בנין המלכות|בנין ספירת המלכות האלוקית]], וכך פועלת את חידוש החיות האלוקית לקיום העולם בשנה הבאה.

===תפילות החג===
{{ערך מורחב|תפילות ראש השנה}}
ל[[תפילה|תפילות]] ראש השנה ישנה חשיבות מיוחדת, בתור יום הדין והיום בו ממליכים את ה' למלך. נוסח התפילה החב"די לראש השנה נקבע על ידי [[אדמו"ר הזקן]], ומאוחר יותר על ידי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], ונדפס ב[[מחזור לראש השנה]] בהוצאת [[קה"ת]]. באופן נדיר, שולבו בתפילות יום זה (וכן ב[[יום הכיפורים]]) פיוטים ותפילות בתוך [[חזרת הש"ץ]], בשונה מהנהוג בחב"ד בדרך כלל.

מרבותינו נשיאנו נודעה חשיבות גדולה לכוונה בתפילות ביום זה, ובפרט ל[[תפילת ערבית]] של הלילה הראשון של ראש השנה - התפילה הראשונה בשנה. כמו כן ישנם מנהגים רבים מיוחדים לתפילות אלו.

===סעודות החג===
[[קובץ:תפוח בדבש.jpg‏|שמאל|ממוזער|[[תפוח]] ב[[דבש]] - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]]
[[קובץ:רימון.jpg|שמאל|ממוזער|רימון - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]]
החל מסעודת ליל א' של ראש השנה, ועד [[הושענא רבה]], נוהגים לטבול את פרוסת המוציא ב[[דבש]]{{הערה|[[שו"ע אדמו"ר הזקן]], תקפג, ד, בשם יש נוהגים.}}. [[הרבי]] נהג לטבול את פרוסת המוציא שלוש פעמים בדבש. יש אומרים שפרוסה נוספת טבל שלוש פעמים במלח{{הערה|[[יומן]] [[שנת הקהל]] [[תשמ"א]] עמ' 11.}}. הרבי מעיר שיש לעיין אם המנהג כולל גם את ימי החול או רק את השבתות והחגים{{הערה|לקוטי שיחות, יד, עמ' 372}}. ב[[רשימות הרבי]] אודות הימים שבהם טובלין בדבש{{הערה|[[היום יום]] חלק שני.}} נרשמים רק: ראש השנה, ערב יוהכ"פ, מוצאי יוהכ"פ, שני יום טוב דחג הסוכות ובהושענא רבה. ו[[חול המועד]] [[סוכות]] - מהיכא תיתי{{הערה|המלך במסיבו, א, עמ' 1.}}.

בסעודת הלילה הראשון, נהוג לאכול מספר מאכלים שבשמם או תכונתם ישנו סימן לברכה לשנה טובה. מנהג זה מבוסס על הגמרא{{הערה|כריתות ו, א.}} ונפסק להלכה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|טור, שו"ע ושו"ע אדמו"ר הזקן סימן תקפג.}}.

המאכל העיקרי הנאכל בלילה זה למנהג חב"ד הוא [[תפוח]] טבול בדבש. אוכלים אותו בתחילת הסעודה{{הערה|שם=מנהגים|[[ספר המנהגים]].}}, אחרי ברכת המוציא. [[הרבי]] נהג לטבול את חתיכת התפוח בדבש קודם הברכה שלוש פעמים. את התפוח חתך וטבל לפני הברכה, מחשש הפסק מרובה{{הערה|1=בספר [[המלך במסיבו]] א, עמ' נד. מובא בזה הלשון: הרבי נטל תפוח, חתכו לחלקים, חלק אחד טבל בדבש, בירך בורא פרי העץ ואכלו.}}. אחר הברכה וקודם האכילה{{הערה|ספר המנהגים. [[היום יום]] עמ' צב.}}, אומרים את הנוסח: {{ציטוטון|יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה}}.

כמו כן אוכלים רימון{{הערה|ראו התוועדות ה'תנש"א חלק ד' עמוד 323. 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת ניצבים תשפ"ב עמוד 9.}} - לסימן שירבו זכויותינו כרימון, וראש איל או ראש אחר - לסימן שנהיה לראש ולא לזנב. אבל אין אומרים "יהי רצון" אלא על התפוח{{הערה|שם=מנהגים}}.

בלילה השני אוכלים פרי חדש, ומתכוונים בברכת "שהחיינו" ב[[קידוש]] על אכילתו. אכילת הפרי היא לאחר הקידוש, קודם [[נטילת ידים]] לסעודה. ההבדל בין אכילת התפוח בלילה הראשון (אחר נטילת ידים) ואכילת פרי חדש בלילה השני (קודם נטילת ידים) הוא: אכילת התפוח טוב יותר שתהיה אחר נטילת ידים (גם לולא הטיבול בדבש), כדי לסמוך את הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר. אכילת הפרי החדש קודם נטילת ידים - כדי לסמכה לברכת שהחיינו, עליה חלה הברכה{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו"ר שליט"א חלק ג' עמ' רט.}}.

===תשליך===
{{ערך מורחב|תשליך}}
"תשליך" הוא שמה של [[תפילה]] מיוחדת הנאמרת בראש השנה (או באחד מ[[עשרת ימי תשובה]]), על ידי [[מעיין]], [[נהר]] או מקור [[מים]] חיים, כדי "להשליך" את העבירות המימה. למנהג חב"ד נאמרת התפילה אחר [[תפילת מנחה]] ביום הראשון של ראש השנה. אם חל בשבת, נאמרת התפילה ביום השני. הטעם לכך הוא מפני שראו שרבים נכשלו וטלטלו את הסידורים, ועברו על [[מלאכת הוצאה]], ולכן דחו את ה"תשליך" כשחל בשבת{{הערה|על פי שיחת ו' [[תשרי]] [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ' יח יט.}}.

===מנהגים נוספים===
*'''תוספת בזמן''': אצל רבותינו נשיאנו היה נהוג אשר בכל דור מוסיפים עוד דקה קודם הוצאת ראש השנה. [[אדמו"ר מהר"ש]] סיפר שאצל אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], היה ראש השנה ארבע דקות יותר מאצל [[הבעש"ט]], אצל זקנו [[אדמו"ר האמצעי]] שלוש דקות יותר, אצל [[רבינו הזקן]] שתי דקות יותר, ואילו אצל הרב [[המגיד ממזריטש]] דקה אחת יותר; וכל דור מוסיף דקה אחת. תוספת זו היא לשם ההמשכה במועדים ושנים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ה]], עמ' 9.}}.
*'''[[חיבור ראש השנה עם ימות החול]]''': [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר [[חסידות]] ביום השני של ראש השנה אחר מנחה, והיה ממשיך עד הלילה. הוא הסביר את הטעם, כדי לשעבד את כח ה[[דיבור]] בענייני חסידות לקראת השנה החדשה{{הערה|[[ס' השיחות]] [[תש"ה]], עמ' 10.}}, וכדי להמשיך ב[[עולם]] את ההמשכות מארבעים-ושמונה השעות של ראש השנה, שבכל העניינים יורגש ויאיר אור התמידות{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 11.}}. הרבי הציע שכל אחד ואחד ינהג כך, לחבר השעות דראש השנה והתחלת מוצאי ראש השנה ב[[לימוד החסידות]]{{הערה|שם=מנהגים}}. ובימים אלה יש לנהוג כן גם בנוגע לגליא דתורה, היינו, לחבר את ההמשכות דראש השנה עם מציאות ה[[עולם]], הן על ידי [[נגלה|גליא דתורה]] והן על ידי [[תורת הקבלה|נסתר דתורה]]{{הערה|על פי שיחת יום ב' דר"ה [[תשמ"ה]].}}. הרבי הנהיג התוועדות בשעה זו, בין ראש השנה ומוצאי ראש השנה.
*'''[[עישון]]''': גם אלו שהם מעשנים כל השנה ומעשנים גם ביום טוב, נמנעים מכך בראש השנה. רבותינו נשיאינו הורו כי "ראוי הדבר אשר הבני תורה יזהרו בזה, וישפיעו גם על מכיריהם"{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב לתלמידי הישיבות, י"ג [[אלול]] תרצ"ז.}}.
*'''[[קיטל]]''': אין לובשין קיטל בראש השנה אלא רק ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|שם=מנהגים}}.

==עבודת ראש השנה==
בראש השנה יש לייקר את ה[[זמן]], ולעסוק באמירת [[אותיות]] התשובה והתורה{{הערה|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרצ"ו, עמוד 144.}}. הטעם לחשיבות ניצול הזמן, הוא משום היות ראש השנה זמן כללי הכולל בהעלם בתוכו את חיותם של כל ימי השנה. השעות והרגעים בימים האלו הם כלליים; ניתן לדמות זאת למעלת ה[[מוח]] על שאר אברי הגוף, חיותם של אברי הגוף תחויה בחיותו של המוח{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], ג, עמ' תסח.}}.

עיקר עבודת ראש השנה ביום ובלילה היא [[קבלת עול מלכות שמים]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק י', עמוד תכה. ספר המאמרים תרצ"ז, עמוד 310.}}.

מסיבה זו, אף על הגדולים לעבוד בעבודה הנראית כמו פשוטה: [[אמירת תהלים]] כל הזמן, מיעוט ב[[שינה]] בשני לילות אלו ככל האפשרי, וזהירות קפדנית מ[[דברים בטלים]], כעבד אשר אין לו זמן אף רגע לשבות ממלאכת אדונו, או כבן הטרוד בשמחת קבלת פני אביו. מכיון שעיקר העבודה הוא בקבלת עול דוקא שהיא יסוד ושורש העבודה, ועל ידי זה דוקא הנה מגיעים למעלות ומדריגות רמות ונשאות{{הערה|אגרות קודש חלק י' שם.}}.

אדמו"ר הרש"ב היה מזהיר, שבראש השנה יבקשו ביחוד ויעוררו רחמי שמים בבכייה והתעוררות פנימית, על תיקון המידות ועל הנהגה במידות חסידיות{{הערה|ספר השיחות תש"ד, עמוד 11.}}.

===אמירת תהלים===
[[אמירת תהלים]] במשך ימי ראש השנה מתחילה מאחרי [[תפילת מנחה]] של [[ערב ראש השנה]], ועד מוצאי החג - החל אצל [[אדמו"ר הזקן]], עוד כשהיה בימי נערותו, ואותה למד מאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| רבי ברוך]]. מנהג זה ראה גם אצל מורו ורבו, הרב [[המגיד ממזריטש]]. בסדר זה הדריך אדמו"ר הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו כל רבותינו נשיאנו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמוד 1}}.

הרבי הריי"צ הורה לתלמידי הישיבות לומר תהלים במשך כל ימי ראש השנה. הוא אף ביקש לערוך משמרות אמירת תהלים, כך שבכל שעה משעות היממה יהיו אומרי תהלים{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז. 'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי 'תומכי תמימים'. הקריאה והקדושה, [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}

רבותינו נשיאנו הורו שאמירת תהלים ביום זה עדיפה גם על ענינים חשובים אחרים: כאשר ביקשו פעם מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] בניו והחסידים שיאמר [[מאמר חסידות]], והקהל אמרו אז תהלים, פתח את הפתח ואמר: "הקהל אומרים [[תהלים]] ואתם מבקשים דא"ח?! טוב יותר לומר [[תהלים]]!" וכן עשו{{הערה|[[לקוטי רשימות ומעשיות]], אות קפט.}}. בשנת [[תש"ב]], כאשר שאל [[הרש"ג]] אם לנגן ניגון בסעודת היום השני של ראש השנה, ענה אדמו"ר הריי"צ: "הזמן אינו מסוגל לזה. בדרך כלל ראש השנה הוא הזמן לאמירת תהלים. זאת ידע פעם ה[[מלמד תינוקות]] וכך לימד לתלמידיו. עתה מחדשים חידושים, עריכת [[התוועדויות]], שולחנות (טישען)"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 5.}}.

===מיעוט בדיבור===
בשני ימי של ראש השנה, הורו ונהגו{{הערה|[[#אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור|ראה להלן]].}} נשיאי חב"ד למעט ב[[דיבור]] שאינו מוכרח{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז.}}. 

===קבלת הידור חדש===
מנהג חב"ד לקבל הידור חדש מידי ראש השנה - זהירות יתירה ב[[מצוות עשה]], זהירות בסייג של [[לא תעשה]], וזהירות יתירה בהנהגה טובה - כדי לשנות את ההרגלים הקודמים, אף אם קודם לכן היו כל הנהגותיו כראוי{{הערה|ראה [[ספר המאמרים]] - קונטרסים - א, עמ' קלב. וראו גם [[ספר המאמרים תרח"ץ]], עמ' כד. שם, עמ' ל. [[לקוטי שיחות]], ב, עמ' 386. [[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, ז' עמ' רד.}}.

מנהג זה היה נהוג אצל בני [[אדמו"ר הצמח צדק]], שבכל שנה בראש השנה היו מקבלים על עצמם תוספת בלימוד מכפי שהיה בשנה שעברה. עד [[הושענא רבא]] היה הדבר נתון עדיין בדיון, ובהושענא רבא היו נכנסים אל אביהם, והוא היה נותן את הסכמתו, או לפעמים משנה לענין אחר{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]], עמ' 197.}}. גם אדמו"ר הרש"ב נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש השנה{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, הובאה ב"[[ספר המנהגים]]" עמ' 56.}}. באחת השנים, חדל לשתות [[תה]] מ[[מים]] שהורתחו במיחם, אלא רק מהקומקום החשמלי שלו{{הערה|שם=שמוס}}.

אדמו"ר הרש"ב הורה שב[[שמיני עצרת]] יש להיעצר, להתעכב ולקבל על עצמו זהירות הידור נוסף ב"סור מרע" וב"ועשה טוב", וזה הכלי להחזיק ולקיים את ההחלטות שמחליטים בראש השנה ויום הכיפורים{{הערה|שם=שמוס|[[שמועות וסיפורים]] א, עמ' 141}}.

[[הרבי]] הורה שצריכה להיות זהירות מיוחדת שקבלת [[החלטה טובה]], ובפרט קבלת ההחלטה טובה בראש השנה, תהיה ללא התחייבות של נדר{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]], א, עמ' 34.}}.

===לאחר ראש השנה===
הדיבור הראשון לאחר ראש השנה צריך להיות בתורה ובעבודת השם{{הערה|ספר השיחות תש"א בלשון הקודש עמוד כ', בשם אדמו"ר הרש"ב.}}.

== ראש השנה בחסידות==
[[קובץ:הרבי במוצאי ראש השנה.jpg|ממוזער|הרבי ב[[מוצאי שבת]] ראש השנה תנש"א]]
ראש השנה הוא כמשמעו בבחינת [[ראש]] לכל השנה כולה{{הערה|1=[[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15736&st=&pgnum=7 שער ראש השנה] עמ' 5.}}. וכפי שהעולם בנוי בבחינת [[עולם שנה נפש]], וכמו שב[[נפש]] יש את ה[[ראש]] שבו עיקר החיות, וממנו מתפרט הוא לכל איבר פרטי, כך הוא גם בבחינת שנה, שהחיות הכללית של השנה היא בראש השנה, ומשם היא מתחלקת לכל חודש וחודש ולכל יום ויום.

ראש השנה הוא יום ברוא [[אדם הראשון]], בכ"ה ב[[אלול]] נברא העולם, ובא' [[תשרי]] נברא [[אדם הראשון]]. ביום זה מתגליתה [[מלכות|מלכותו]] של הקב"ה, עניין המלוכה החלה רק אצל אדם הראשון בשל היותו [[בחירה חופשית|בעל בחירה]], ולא לפני בריאתו. מלכותו של [[הקב"ה]] שהייתה בברוא אדם הראשון הייתה בבחינת [[אתערותא דלעילא]], כעת מדי שנה ושנה יש לעורר את בחינה זו שוב ב[[אתערותא דלתתא]], על מנת שיימשך שוב הרצון למלוכה. וזהו ענין ראש השנה שהוא בנין ה[[נוקבא]].

על ידי [[אתערותא דלתתא]], ביטול הרצון למדת מלכותו לקבל מלכותו ברצון, מעורר למעלה בחינת ה[[רצון העליון]] במדת המלוכה, להיות הרצון המאציל העליון ברוך הוא להתלבש במדת מלכותו והוא הנקרא התהוות כתר מלכות.

ו[[אתערותא דלתתא]] זו נעשית על ידי [[תקיעת שופר]] שהוא קול פשוט מהבל פנימיות הלב. שעל ידי קול זה מעורר למעלה מבחינת [[עונג העליון]].
[[קובץ:ראש השנה2.jpg|שמאל|ממוזער|]]
===הסתלקות החיות===
בנין ה[[נוקבא]] שנעשה בראש השנה נעשה בדרך פרט על ידי הסתלקות של החיות בליל ראש השנה. שלכן נקרא בשם "בכסה ליום חגינו", שבליל ראש השנה נכסה ונסתר החיות בבחינת הסתלקות, שמסתלקת המלכות בשרשה ומקורה, ועל ידי העבודה של ראש השנה שהוא ענין ההכתרה, נמשכת המלכות.

===עבודת ראש השנה===
עבודת קבלת העול של ראש השנה נחלקת מהעבודה של קבלת העול של כל השנה. שבכל השנה קבלת העול היא בענינים פרטיים וכחות פרטיים, ובראש השנה הוא קבלת עול כללית, שזהו ענין "קבלו מלכותי ואחר כך קבלו גזרותי", שקבלת המלכות בראש השנה היא אינה על הגזרות והמצוות, אלא קבלת עול כללית.

==אצל רבותינו נשיאנו==
===אמירת חסידות===
[[אדמו"ר הזקן]] היה אומר [[מאמר חסידות]] בשני הימים של ראש השנה{{הערה|[[לקוטי דיבורים]], עמ' 86}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר חסידות בערב ראש השנה בבוקר, וביום השני של ראש השנה אחר [[תפילת המנחה]], ולעיתים גם ביום הראשון{{הערה|[[ספר השיחות תש"ה]], עמ' 10}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר מאמר פעמיים: בליל היום השני קודם [[תפילת ערבית]], ובמוצאי ראש השנה{{הערה|[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]], עמ' 3}}.

===אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור===
את [[תפילת ערבית]] בלילה הראשון של ראש השנה, התפלל הרב [[המגיד ממזריטש]] באריכות גדולה, כמה שעות, בבכיות עצומות. ב[[סעודת יום טוב]] שאחריה לא דיבר מאומה, אף לא בענייני [[תורה]]. גם ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] בלילה הראשון של ראש השנה האריך כמה שעות בהתעוררות גדולה, ועסק כל הלילה באמירת תהלים. בסדר זה הדריך [[אדמו"ר הזקן]] את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור. לא היה מדבר בלילה הראשון של ראש השנה, רק היה אומר "תורות" ממורינו [[הבעש"ט]] ששמען מהרב המגיד{{הערה|שם=שיחות|ספר השיחות תש"א ע' 26}}. רק אחר [[תפילת ערבית]] של הלילה השני דר"ה, היו רבותינו הקדושים אומרים מאמרי חסידות ברבים. בסעודת הלילה השני נהגו רבותינו הק' לספר סיפורים והנהגות מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו, מהרביים וזקני החסידים, וכן מהנהגות חסידים אנשים פשוטים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}.

[[אדמו"ר האמצעי]] היה מדבר בלילה הראשון, אך רק בענין [[מלכות דאצילות]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מדבר בענין מלכותא דארעא. [[אדמו"ר מהר"ש]] לא היה מדבר בלילה הראשון, רק פעם אחת.

[[אדמו"ר הרש"ב]] קיבל על עצמו משנת [[תרל"ה]] שלא לדבר ביום הראשון דראש השנה עד אחר המאמר שאמר אביו אדמו"ר מהר"ש - שהיה בלילה השני דראש השנה. וכך המשיך לנהוג גם אחר שקיבל את הנשיאות. ביום השני של ראש השנה דיבר, אבל רק מעט מאוד. גם ב[[עשרת ימי תשובה]] מיעט בדיבורו. בסעודת הלילה השני דראש השנה וכן בסעודת היום, נהג לספר סיפורים קצרים או דברי תורה קצרים ממורינו [[הבעש"ט]], מורינו הרב המגיד ממזריטש, הוד רבינו הזקן, הוד אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר צמח צדק ומאדמו"ר מוהר"ש{{הערה|ספר השיחות [[תש"ד]], עמ' 3.}}.לפי גרסא אחרת, היה אומר [[מאמר]] [[דא"ח]], ורק אחר המאמר היה מתחיל לדבר{{הערה|שם=שיחות}}. משנת [[תרנ"ד]] ואילך היה הסדר אצל הרבי הרש"ב להזכיר במשך המעת לעת את הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, ולפעמים גם את דודיו בני הצמח צדק - היה מספר מהם איזה סיפור או דבר תורה בקיצור{{הערה|שיחת ליל ב' דראש השנה [[תש"ד]]. [[לקוטי שיחות]], יד, עמ' 376.}}.

ידוע לכולם שהיה [[הרש"ב]] מאריך מאוד ב[[תפילת ערבית]] בלילה הראשון דראש השנה (לא פחות משלוש או ארבע שעות), ואחר כך בסעודה היו מקצרים מאוד. וסיפר באיזה פעם הרב [[אלחנן דוב מאראזאוו]], שאחר כך קרא [[קריאת שמע שעל המיטה]] במשך ארבע שעות{{הערה|[[לקוטי ספורים]], עמ' רא.}}.

[[הרבי]] מיעט בלילה הראשון בדיבורו עד קצה האחרון, וסעודות ליל ויום א' עברו כמעט לגמרי בדממה, לבד מהערה אחת או שתיים בדברים הצריכים לסעודה{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]], א, עמ' קיא. שם, ב, עמ' קעד. שם, א, עמי ש, ב, עמ' יג.}}. בסעודת היום השני דר"ה [[תשל"א]] ביקשו מהרבי שיאמר [[לחיים]], ואמר: ב[[התוועדות]] אני אומר, אבל כאן - בשולחנו של [[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח]] - איני רוצה לשנות ממנהגו של הרבי, שלא היה אומר לחיים בראש השנה{{הערה|[[המלך במסיבו]], ב, עמ' קעט. וראו גם שם, חלק א' עמ' קכא, שאדמו"ר הריי"צ לא היה אומר לחיים בלילה הראשון דראש השנה.}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/rosh_hashanah לקוטי שיחות מועדים - ראש השנה] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] {{חב"ד בישראל}}
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/11-09-2020-05-08-54-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90.pdf לוח יומי הלכה למעשה]''' - ראש השנה תשפ"א {{PDF}}
*[https://chabad.info/service/524016/ נוסח התפילות לראש השנה] מהרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]], ש"ץ ב-770 {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|99934|כפר חב"ד: השיעור המדובר של הרב אשכנזי ● להאזנה, וידאו||כ"ז אלול תשע"ו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/713472/ מנהגי הרבי לראש השנה]''', שיעור עם הרב טוביה זילברשטרום {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/09/blog-post_18.html הרב אופן בתיאור מרתק ומרגש: הנהגת הרבי בימים הנוראים • וידאו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{ראש השנה}}
{{חגים ומועדים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראש השנה|*]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[en:Rosh Hashanah]]