עריכת הדף "חסידות בויאן"

[[קובץ:האדמו''ר מבויאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר הנוכחי של בויאן]]
'''חסידות בויאן''' (נכתב ב[[יידיש]] '''באיאן''') הוא שמה של [[חצר חסידית]] מהעיירה [[בויאן]] ב[[בוקובינה]] (כיום ב[[אוקראינה]]) שנוסדה על ידי רבי [[יצחק פרידמן מבויאן]], נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. חסידות בויאן מונה אלפי בתי אב ברחבי העולם והיא כיום החסידות הגדולה ביותר מבין החסידויות המשתייכות ל[[בית רוז'ין]]. ברשימות שהוכנו ב[[אגודת ישראל]] לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ושתים]] שויכו לחסידות בישראל מעל 3,500 בעלי זכות בחירה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1112553 חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז] באתר בחדרי חרדים.}}.

==היסטוריה==
===הדור הראשון===
מייסד חסידות בויאן היה רבי '''יצחק פרידמן''', ה"הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)]]. רבי יצחק כיהן באדמו"רות מ[[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[י"ז באדר]] [[תרע"ז]]. לאחר שלוש שנים בהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן מסדיגורה|ישראל מסדיגורה]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה. רבי ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורה, כולל ביתו המפואר של סבם רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר בה נקברו אבותיהם, ואילו רבי יצחק קיבל את נשיאות [[כולל ווהלין]] ואת בית הכנסת [[בית הכנסת תפארת ישראל|'תפארת ישראל']] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]. ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק העתיק את משכנו לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית מדרש ובית מגורים ובהם ניהל את עדתו.

רבי יצחק היה חתנו של רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]], כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, כיוון שפחדו מהשלטון הרוסי, שעדיין שמר טינה למייסד השושלת, רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הרוסים החריבו את ביתו ובית מדרשו בבויאן. בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו.

===הדור השני והשלישי===
[[קובץ:Admor Menachem Nachum Boyan with reb Haim Tuvia Wietman - Lag Baomer Meron 1927.jpg|ממוזער|רבי מנחם נחום עם חסידיו במירון, קיצוני משמאל החסיד ר' חיים טוביה וייטמן]]
*רבי '''[[מנחם נחום פרידמן (בויאן)|מנחם נחום]]''', בנו הבכור של ה"פחד יצחק" הנהיג את רוב החסידים של אביו. לאחר מספר שנים עבר מוינה ל[[צ'רנוביץ]] ב[[בוקובינה]] שם גרו חסידים רבים. נפטר ב[[י"ט באב]] [[תרצ"ו]], ונקבר באוהל אביו בווינה. תורתו רוכזה בספר "תפארת מנחם". 
:אחריו שימשו באדמו"רות בניו רבי '''[[אהרן פרידמן (בויאן)|אהרן]]''' ורבי '''מרדכי שרגא''', שסירבו באופן רשמי ליטול את כתר האדמו"רות, אך למעשה ערכו [[טיש|שולחנות]] יחד ואמרו דברי תורה, כשרבי אהרן היה המרכזי שבהם. רבי אהרן ([[תר"נ]] -[[י"ג בחשוון]] [[תש"ב]]) נפטר במגפת טיפוס במהלך שנות השואה ונקבר בווערחיווקי. רבי מרדכי שרגא (-[[ט"ז בטבת]] תש"ב) היה חתנו של רבי [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל מויז'ניץ]], נפטר ונקבר אף הוא בווערחיווקי.
:בנוסף, חתנו רבי '''[[משה פרידמן|משה (משה'ניו) פרידמן]]''', בן לאדמ"ורי [[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]], החל לכהן כאדמו"ר מבויאן בווינה לאחר מעבר חמיו לצ'רנוביץ. בהמשך עבר ל[[קראקא]]. לאחר פטירת חמיו, חלק גדול מחסידי בויאן, בפרט מ[[ארץ ישראל]], היו לחסידיו. היה תלמיד חכם מפורסם וכיהן כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]] וכנשיא [[ישיבת חכמי לובלין]]. נרצח ב[[ג' באלול]] [[תש"ג]].

* בנו השני, רבי '''[[ישראל פרידמן (בויאן)|ישראל]]''' כיהן בל[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]. בשנת [[תרצ"ט]] נמלט מהנאצים ל[[שווייץ]] ולאחר מספר חודשים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ופתח בית מדרש ברחוב יבנה ב[[תל אביב]]. נפטר ב[[ל' באב|א' דר"ח אלול]] [[תשי"א]] והשאיר שתי בנות. לא נותרו ממנו צאצאים.

* הבן השלישי, רבי '''[[אברהם יעקב פרידמן (בויאן)|אברהם יעקב]]''', כיהן בלמברג ([[לבוב]]), מעריה המרכזיות של [[גליציה]], שרבים מתושביה נמנו על חסידי בית רוז'ין. בשנת תש"ב נרצח בחצר ביתו יחד עם אשתו ומשמשו. לא הניח אחריו צאצאים. 

* הבן הרביעי, רבי '''[[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה]]''' נשאר בווינה שם כיהן באדמו"רות. בשנת [[תרפ"ה]] ביקר ב[[ארצות הברית]] וחסידי בית רוז'ין שם ביקשו ממנו להשאר ולכהן להם כאדמו"ר. בשנת [[תרפ"ז]] פתח את בית מדרשו ב[[לואר איסט סייד]] ב[[מנהטן]]. כיהן כחבר [[מועצת גדולי התורה]] בארצות הברית וכנשיא [[אגודת האדמו"רים בארצות הברית|אגודת האדמו"רים]] בארצות הברית. לאחר השואה ולאחר פטירת אחיו המבוגר יותר, רבי ישראל מבויאן-לייפציג בתשי"א,  החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר. נפטר ב[[ה' באדר]] [[תשל"א]], ארונו הובא לישראל ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים. השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) הרב נחום דב ברייאר, האדמו"ר הנוכחי.

<gallery>
קובץ:Menachem Nachum Friedman, Boyan-Chernowitz.jpg|רבי [[מנחם נחום פרידמן (בויאן)|מנחם נחום]] מבויאן-צ'רנוביץ
קובץ:Yisroel Friedman Boyan-Leipzig.gif|רבי [[ישראל פרידמן (בויאן)|ישראל]] מבויאן-לייפציג
קובץ:Avrohom Yaakov Friedman.gif|רבי [[אברהם יעקב פרידמן (בויאן)|אברהם יעקב]] מבויאן-לעמברג
קובץ:Moshenu Boyaner.gif|רבי [[משה פרידמן|(משה'ניו)]] מבויאן-קראקא
קובץ:מרדכי שלמה פרידמן.JPG|רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] מבויאן
</gallery>

==האדמו"ר הנוכחי==
[[קובץ:הדלקת בויאן תשפ"ג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי [[נחום דב ברייאר]], האדמו"ר מבויאן בהדלקת [[מדורת ל"ג בעומר]] ([[תשפ"ג]])]]
רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] שהיה האחרון מבין בניו של ה"פחד יצחק" נפטר ב[[תשל"א]] בארצות הברית. במשך ארבע עשרה שנים לא עמד אדמו"ר בראשות החסידות, כיוון שבניו לא ראו עצמם מתאימים לתפקיד. נכד רבי מרדכי שלמה, רבי '''[[נחום דב ברייאר|נחום דב]]''', שהוא בנו של רבי [[מנחם מנדל ברייאר]] ומלכה בתו של ר' מרדכי שלמה, סומן כיורש. נחום דב עלה לארץ ולמד תקופה קצרה ב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[הר עציון]], ומאוחר יותר בישיבת "תפארת ישראל" של החסידות. הוא נישא בשנת [[ה'תש"ם]] לשושנה בת הרב משולם זושא בן רבי אברהם יהושע השיל מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]] ומאז הם מתגוררים בירושלים. לאחר נישואיו הוכתר לאדמו"ר, אך הוא סירב למעשה להתנהג באדמו"רות וערך לראשונה טיש בשנת [[תשמ"ה]]. דברי תורתו של האדמו"ר הנוכחי כונסו לכמה קבצים וספרים בשם "אמרי קודש". 

מדי שנה ב[[ל"ג בעומר]] מגיע האדמו"ר מבויאן למירון כדי לממש את זכות ההדלקה המסורתית לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, זכות השמורה לאדמו"רי בויאן עוד מסוף המאה השביעית לאלף השישי.

כמידי שנה גם בשנת [[תשפ"ה]] נוגן בהדלקתו [[ארבע בבות]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1210975/ וידאו הלילה: ניגון ד' בבות בהדלקת המדורה של האדמו"ר מבויאן] {{אינפו}}.}}.

==החסידות בארץ ישראל==
אבי השושלת, רבי יצחק פרידמן, ויתר על החצר בסדיגורה לאחיו הצעיר רבי ישראל, בתמורה לקבלת נשיאות [[כולל ווהלין]] וזכות הדלקת המדורה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון (מושב)|מירון]]. חסידי רוז'ין בארץ ישראל, בהם העסקן [[ניסן ב"ק]], השתייכו לחסידות בויאן. גם רובם של מתפללי [[בית הכנסת תפארת ישראל]] ב{{ה|עיר העתיקה}} היו חסידי בויאן וזאת בין היתר בשל העובדה שאת כספי החלוקה של כולל ווהלין קיבלו החסידים בארץ דרך חצר הקודש בבאיאן{{הערה|לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על חלוקת הזכויות בין [[חסידות סדיגורה]] לחסידות בויאן.}}. כמו כן לחסידות היו בתי כנסת ב[[צפת]] וב[[טבריה]]. בשל מרכזיותה של החסידות ביישוב הישן, הצטרפו לחסידות חסידים רבים, כמו משפחת רבינוביץ (צאצאי אדמו"רי [[חסידות פוריסוב|פוריסוב]]) ומשפחת ברים (שהשתייכו ל[[חסידות צאנז]] שהתנגדה לחסידות רוז'ין), שהיוו את אבן היסוד לתקומת החסידות לאחר שנכחדה באירופה בשואה. ארבעת בניו של רבי יצחק ביקרו בארץ ישראל, ואחד מהם, רבי ישראל, אף התגורר בה בסוף ימיו. 

בשנת [[תרס"ח]] נבנתה שכונת [[בתי אורנשטיין]] לטובת כולל ווהלין. הנדיב היה חסיד בויאן, ומשכך חסידי בויאן קיבלו חלק גדול מבתי השכונה, וכן בית המדרש ('[[קלויז]]') השכונתי היה שייך להם. קלויז זה היווה את מרכז החסידות לאחר חורבן בית הכנסת תפארת ישראל בשנת [[תש"ח]] בנוסף לבית מדרש שהתקיים בבתי התימנים ולאחר מכן בישיבת חיי עולם, ובו גם התיסדה [[מתיבתא תפארת ישראל|ישיבת תפארת ישראל]] (שנוסדה בשנת [[תשי"ג]]), ובהמשך הועברה לבית המדרש בשכונת בתי אורנשטיין בו שכנה עד לבניית המרכז הגדול והמפואר ברחוב מלכי ישראל ב[[שכונת גאולה]] (נחנך ב[[ט"ו באב]] [[תשכ"ז]]), בו כיום מרכז החסידות והישיבה הגדולה. בסמוך לקלויז בבתי אורנשטיין נמצאת הישיבה הקטנה של החסידות. פליטי העיר העתיקה, יוצאי בתי הכנסת "ווארשעווער שול", הקימו בית כנסת בשם "תפארת ישראל" ב[[קטמון]]. בית כנסת זה נסגר לאחר התמעטות החסידים בשכונה. 

בחסידות ישנו דגש על אחווה בין החסידים, ובעקבות זאת נהוג בחסידות לפתוח בתי כנסת רבים ("קלויז'ן"), כך שבתי הכנסת לא יהפכו להמוניים. בירושלים נסגרו חלק מבתי הכנסת הקטנים עקב מגוריו של האדמו"ר הנוכחי בירושלים, אך חלקם עדיין פעילים בתפילות ואירועים אליהם האדמו"ר לא יוצא לבית הכנסת המרכזי. לאדמו"ר עצמו ישנו בית כנסת ליד ביתו בו הוא מתפלל בימות החול.

תלמוד התורה של החסידות (נפתח בשנת [[תשל"ג]]) היה במבנה של [[בית הספר למל]] בפאתי שכונת [[זיכרון משה]]. בסוף [[תש"מ|שנות ה-תש"ם]] נפתח תיכון לבנות החסידות בשם "בית חוה" (על שם אשתו של האדמו"ר רבי מרדכי שלמה). תיכון זה אף שמקבל תקציבים ממשלתיים, דומה במתכונת הלימודים ובאופיו לסמינרים של [[העדה החרדית]] ואין בו לימודי מסלול (שנים ה' ו').

החסידות מונה כיום אלפי בתי אב בארץ ובעולם, כשרובם הגדול מתגוררים בישראל{{הערה|פנקס הטלפונים של הקהילה בישראל בשנת תשס"ז מונה יותר מ-1000 בתי אב.}}. מרכז החסידות הוא בירושלים אך הקהילה הגדולה של החסידות היא ב[[ביתר עילית]], אליה פנו האברכים הצעירים מיום היווסדה, והיא מונה כ-900 משפחות. בביתר קיימת רשת של [[כולל אברכים|כולל]]ים המאוגדים תחת ארגון "תלפיות" ומוסדות חינוך נוספים כתלמוד תורה וישיבה קטנה. קהילות נוספות קיימות ב[[בני ברק]], [[מודיעין עילית]], [[בית שמש]], [[קריית גת]], [[אלעד]], ו[[עמנואל]]. ב[[ארצות הברית]] ב[[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] וב[[מונסי]] באירופה ב[[לונדון]], [[מנצ'סטר]], [[אנטווערפן]] ובמקומות נוספים. בסוף [[תש"ס|ה-תש"ס]] הוקם גוף בשם 'מרכז מוסדות רוז'ין - באיאן', שהוא ארגון על המאגד בתוכו את כל המוסדות הקהילתיים של החסידות. 

כאמור, החסידות התבססה לאחר השואה על ידי החסידים מהיישוב הישן. מרבית החסידים בארץ ישראל מוצאם מבני היישוב הישן, וחלק גדול שימר את הלבוש השבתי הירושלמי. הלבוש הירושלמי לימות החול, נמצא במגמת ירידה, ומרבית החסידים לובשים את הלבוש החסידי הרגיל. 

לחסידות מכון הוצאה לאור "משכנות הרועים", בראשות הרב דב בער רבינוביץ', גבאי האדמו"ר והיסטוריון החצר, המוציא ספרים ועלונים על תולדות האדמו"רים והחסידים. בין הספרים שהוציא המכון, '''אגרות הרה"ק מרוז'ין''' שלושה כרכים, '''משכנות הרועים''' על חצר בויאן באירופה, '''בקודש חזיתיך''' אודות ביקורי האדמו"ר מבויאן נ.י. בארץ ישראל. 

==קשר עם הרבי הריי"צ==


הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים ב[[ארצות הברית]] וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. [[אדמו"ר הריי"צ]] התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים וכביקש לקבוע תענית על מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]], ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו:<blockquote>מצב אחינו [[בני ישראל]] יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רבותינו-זכרונם-לברכה אין ישראל נגאלין אלא ב[[תשובה]]. נחוץ הדבר לקבוע [[תענית]] צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית ב[[ארץ ישראל]] תבוא-ותיבנה ידידי הגאון [[יצחק אייזיק הרצוג|הרי"א שליט"א הרצוג]], ידידי הרה"ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה"ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה"ג [[יחזקאל אברמסקי|הר"י שי' אברמסקי]] ראש אב"ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' ד[[סליחות]] הבא-עלינו-לטובה, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמו"רים תצטרף בהסכמתה.

— </blockquote>הרב פרידמן גם הוא, פנה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בבקשה שיכבד בנוכחותו באירוע לזכר הניספים בשואה:<blockquote>כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' [[פרשת תולדות]] הבא-עלינו-לטובה נתחיל בכתיבת [[ספר התורה]] לזכרון חללי אירופה, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים האדמו"רים, אודים מוצלים מאש, הייתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו.

— </blockquote>על כך ענה לו אדמו"ר הריי"צ:<blockquote>הנני שולח את בא כחי הרב-הגאון הרב-החסיד ר' [[שמואל לויטין|שמואל שליט"א הלוי לעוויטין]], להשתתף בשליחותי עם כבוד קדושתם שליט"א באסיפתם הכבודה והנכונה במאד לכתיבת [[ספר תורה]] לזכרון [[נשמה|נשמות]] האדמו"רים, הרבנים ובני תורה שנהרגו ונטבחו, יהיו נשמותיהם צרורות בצרור החיים, ויעוררו רחמי שמים בעד קהל עדת ישראל ה' עליהם יחיו, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]].

— </blockquote>

== הקשר עם הרבי ==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו קשרי הידידות של הרב פרידמן עם הרבי, עימו נפגש מספר פעמים. הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן הייתה מיוחדת במינה. כשנולד לו נכדה, שלח הרבי מכתב "מזל טוב" מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים. ב[[חג הפורים]] היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]]. כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת. אחד מחסידיו שב[[ארץ הקודש]] בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".

בשנת [[תשי"ג]] נסע הרב פרידמן לביקור ב[[ארץ ישראל]], במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד ב[[לוד]] וב[[כפר חב"ד]]. הביקור הראשון נערך ביום [[כ' בשבט]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים. בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של [[כפר חב"ד]] באותה תקופה - הרב [[שניאור גרליק]], ראשי הישיבה, ה[[משפיע|משפיעים]], וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל" ועיתון "המודיע".
[[null|קישור=קובץ:מכתב_הרבי_למרדכי_שלמה_פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|מכתבו של [[הרבי]] לאדמו"ר מבויאן לרגל הולדת נכדתו ([[אדר א']] [[תשי"ז]]). במכתב כותב הרבי: "הרב הצדיק נחמד ונעים, עוסק בצרכי ציבור, בנם של קדושי עליון, מורנו הרב רבי מרדכי שלמה שליט"א הרבי דבויאַן. שלום וברכה! בנוגע נודעתי על דבר הולדת הנכדה שתליט"א. ויהי רצון אשר הוריה שיחיו יגדלוה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, וכבוד קדושתו וזוגתו הרבנית שליט"א ירוו רוב נחת אמיתי לאורך ימים ושנים טובות. בכבוד וברכה"]]
ביום [[י"ג באלול]] שנת [[תשכ"ו]] נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי. הלוויתו עברה ליד [[770]] והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של [[מנהטן]]. כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ב]] שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. על כך ענה לו הרבי במכתב מערב [[חג הפסח]] [[תשכ"ב]]:<blockquote>הרב הצדיק והרב החסיד איש ירא-אלוקים בנם-של-קדושים גזע תרשישים וכו' מורנו-הרב-רבי מרדכי שלמה שליט"א נשיא אגודת האדמו"רים. שלום וברכה. בנועם הנני לאשר קבלת המברק ותשואות-חן תשואות-חן בעד האיחולים והברכות ליום ההולדת. וכל המברך יתברך וכמו שכתוב "ואברכה מברכיך"

— </blockquote>בשנת [[תשל"א]], לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו ל[[ירושלים]], שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב [[שלמה יוסף זוין]], לנחם את המשפחה בשמו.

והרבי עמד מאחורי מינוי נכדו הרב [[נחום דב ברייער]] מבאייאן שליט"א ביחידות בה דחק בה.

כמו כן היה לרב ברייער קשרים רבים עם דודו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מחשובי רבני חב"ד בדור השביעי.
==חסידים בולטים==
*הרב [[דוד אורטנברג]] (ר' דודיא) - מחבר ספר ההלכה "תהלה לדוד"
*הרב שלמה טלינגטור - ממנהיגי החסידות בירושלים
*הרב נחום יאסער
*הרב בן ציון רחמן - [[מו"צ]] [[שיכון הרבנים]] ורב החסידות בעבר
*הרב [[חיים ברים]] - תלמידו של [[החזון איש]]. כיהן בין היתר כראש ישיבת אוהל יעקב ב[[בני ברק]] וישיבת [[חסידות סקווירא|סקווירא]] ב[[שיכון סקווירא]].
*הרב [[רבי יהושע העשיל ברים (בויאן)|יהושע העשיל ברים]] - תלמידו של הרב איסר זלמן מלצר - כיהן כראש ישיבת תפארת ישראל רוז׳ין בירושלים
*הרב [[שלמה שרייבר]] - ראש ועד הרבנים של [[אגודת ישראל]] בירושלים, ראש [[ישיבת חיי עולם]] ומנהיג החסידות בפועל בארץ ישראל לאחר המלחמה.
*הרב [[אפרים פישל רבינוביץ]] - ראש [[ישיבת רוז'ין]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]]
*[[יהושע ברוכי]] - פעיל בפועל המזרחי, הממונה על פינוי הרובע היהודי מטעם עירית ירושלים, ראש המועצה הדתית בירושלים ויקיר ירושלים. 
כיום בולטים בחסידות הרב צבי שרייבר - רבה של החסידות (נכדו של הרב שלמה), הרב צבי רבינוביץ' - ראש ישיבת רוז'ין (בנו של הרב פישל), אחיו הרב פלטיאל יוסף רבינוביץ ממנהלי הישיבה, הרב דב רבינוביץ' - רב החסידות בביתר, והרב יעקב שפירא- רב ומייסד הקהילה והמוסדות בקריית גת ובמודיעין עילית, והרב אביש ציינויירט - מקובל.

==קישורים חיצוניים==

{{חצרות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|בויאן]]
[[קטגוריה:שושלת רוזין|בויאן]]
[[קטגוריה:חסידות בויאן|*]]
{{קרד}}