עריכת הדף "אור יהודה"

{{לעדכן|כל הערך=כן}}
[[קובץ:הרב פרידמן אור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|שליח הרבי לאור יהודה הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]]]]'''אור יהודה''' היא עיר במחוז '''תל אביב''', '''ישראל'''. מרוחקת כשבעה קילומטרים מ[[תל אביב-יפו]] וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון. אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים, במזרח ביהוד-מונוסון;, בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר למעלה מ-40,000 תושבים.

באור יהודה בתי חב"ד ומוסדות חב"ד ובהם ישיבה קטנה וישיבה גדולה. את בית חב"ד המרכזי מנהל הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] ובראשות הישיבות עומד הרב [[שלום בער הנדל]].

== בית חב"ד ומוסדות ==
[[קובץ:מפתח אור יהודה מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[מפתח העיר]] אור יהודה שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש המועצה יצחק בוכבזה בכ"ט [[אלול]] תשמ"ז]]
את הבית חב"ד באור יהודה מנהל הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] החל משנת [[תש"נ]]. 

בעיר אור יהודה קיימים כיום מספר [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], בית כנסת, [[תומכי תמימים אור יהודה|ישיבה קטנה וגדולה]],מרכז חסד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, גני ילדים, ומעון.

===ימי בראשית===
פעילות חסידי חב"ד באור יהודה החלה בשנת [[תשמ"ח]]. הרב [[טוביה בולטון]] ניהל באותם ימים את הפעילות החב"דית בעיר, באין בית חב"ד ושליח קבוע בעיר.

בשנת [[תשמ"ט]], ביומה האחרון, עמד הרב בולטון במרכז העיר והציע לעוברים ושבים להניח תפילין. הוא נזכר במחשבתו בדברי הרבי כי שנה זו היא '[[שנת הבניין]]', וכאבה לו העובדה שהוא לא ניצל את סגולתה של שנה זו כדי להשיג משכן של קבע לבית חב"ד. 

בהחלטה של רגע, הלך הרב בולטון לעבר מקלט שכונתי שהיה בסמוך. המקלט היה מלוכלך ומוזנח, מנותק מ[[נורה חשמלית|חשמל]] ומים. הרב בולטון נטל אבן והניח אותה ליד קיר המקלט. בשמחה רבה אמר "[[לחיים]]" על 'רכישת' הבניין - שיהפוך בעזרת ה' לבית חב"ד אור יהודה.

לאחר מניעות ועיכובים לא מעטים הפך המקלט למשכן קבע לבית חב"ד אור יהודה. 

זמן לא רב לאחר מכן, נאלץ הרב בולטון לעזוב את העיר לטובת עבודתו בישיבת '[[אור התמימים כפר חב"ד]]'. הרב [[נחום כהן]] שהיה אחראי מטעם [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] על הסניפים תר אחר מועמד מתאים וההחלטה נפלה על הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] שהיה אז חתן ב-‏[[770]].
תשובת הרבי לרב פרידמן הייתה: "הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] בא בברית ה[[נישואין]] עם רעייתו וב[[ראש חודש]] [[אלול]] העתיקו את מגוריהם לאור יהודה, והחלו בפעילות.

===שליח לשכונת נווה סביון===
[[קובץ:0ee5ef782ffa32878eeb6e7dd6a10aad.jpg|ממוזער|השליח הרב [[שלמה אליעזר הכהן כץ]]]]
בשנת [[תשס"ד]] הגיעו לגור בעיר הרב שלמה הכהן ורעייתו כ"ץ שהתמקמו בשכונה היוקרתית "נווה סביון" והחלו לפעול בה.
בין השאר פתחו השלוחים הצעירים מעון חב"ד לילדים ובית חב"ד ובית כנסת במרכז השכונה המהווה בית חדש לעשרות יהודים שמצאו את דרכם לתנועת חב"ד.

במקום מתארגנת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] מטעם בית חב"ד, ובה למעלה מאלפים ילדים.
ופועלים בשכונה כחמשה שלוחים, ביניהם: הרב יהושע אלישביץ.

בשנת [[תשפ"ד]] התווסף לשליחות בשכונה הרב שניאור זלמן קלפמן{{הערה|[https://chabad.info/news/1011153/ הראשונים לשנת תשפ"ד: ארבעה בתי חב"ד חדשים לקבלת פני משיח] [[חב"ד אינפו]]}}.

===שליח לשכונת נווה רבין===
[[קובץ:הרב הענדל 2.jpg|ממוזער|250px|הרב שלום דובער הכהן הענדל]]
[[קובץ:הכתרת הרב שלום בער הענדל.jpeg|ממוזער|250px|הכתרת הרב הענדל לרב בית כנסת וקהילת בית מנחם חב"ד אור יהודה (תשפ"ה)]]
בשנת תשס"ד נשלח הרב [[שלום דובער הנדל]] ורעייתו אל שכונת 'נווה רבין'. כצעד ראשון החליטו לפתוח בית כנסת בשכונה. כיום פועל [[בית הכנסת]] באופן מלא במשך כל ימי השבוע, ועל ניהולו ואחזקתו מפקח השליח הרב הראל רחימי.

באותה שנה, בחודש [[אלול]] [[תשס"ד]] הקים הרב הנדל ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ו]] הצטרף לשליחות בשכונה הרב '''מיכאל פרידמן'''. 

ב[[תמוז]] [[תשס"ח]] נערכה [[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת "בית מנחם" חב"ד בשכונה. את ספר התורה תרמה משפחת עמר לעילוי נשמת אביהם ר' שלום מנחם מענדל עמר. 

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] פתח הרב הנדל ישיבה גדולה. 

בחודש [[אייר]] [[תש"ע]], בעקבות התרחבות הקהילה לארבעים משפחות כן ירבו, קיבלה על עצמה הקהילה לערוך סדנאות חינוך שיעזרו לכל המשפחות בחינוך הילדים. הסדנאות הראשונות נערכו על ידי הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברחובות וסגן [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|מזכיר]] [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].

מידי שנה מתקיימת ב[[ל"ג בעומר]] תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה משתתפים למעלה מאלפים ילדים.

===רב בית כנסת וקהילת בית מנחם חב"ד אור יהודה===
ב[[תשפ"ה]] הוכתר הרב הענדל כרב בית הכנסת וקהילת "בית מנחם" חב"ד בשכונת נווה רבין, באור יהודה{{הערה|[https://chabad.info/simches/1139955/ אור יהודה: הרב הענדל הוכתר לרב בית הכנסת "בית מנחם"] {{אינפו}}}}. 

בטקס שכלל חנוכת בית כנסת חב"ד בית מנחם על שם הרבי, בית כנסת שהוקם על ידי הרב הענדל, נערך גם הכתרת הרב הענדל לרב בית כנסת וקהילת בית מנחם אור יהודה, בהשתתפות רבנים ואישי ציבור רבים וחשובים מאור יהודה ומכל רחבי הארץ.

בין המשתתפים הנכבדים שחתמו על כתב ההכתרה: הראשון לציון הרב [[דוד יוסף]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של חולון השליח הרב [[יוחנן גוראריה]], רבה של קרית גת וראש ישיבות תומכי תמימים קרית גת הרב [[משה הבלין]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל|שניאור הנדל]], הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] יו"ר ועד נחלת הר חב"ד ועוד רבנים ואישי ציבור

===שליח לשכונת סקיה===
בשנת תשפ"ד החל הרב מנחם מענדל אפל לפעול בשליחות בשכונה{{הערה|[https://chabad.info/shishi-info-magazine/1025688/מהפכת השליחות הצעירה: איפה נפתחו בתי חב"ד בשנה האחרונה?][[חב"ד אינפו]]}}.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
[[קובץ:סמל מוסדות אור יהודה.png|ממוזער|שמאל|סמל הישיבה]]
===תלמוד תורה===
{{ערך מורחב|חיידר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש}}
ב[[י"ז אלול]] [[תשנ"ו]] פתח הרב פרידמן [[תלמוד תורה]] חב"ד באור יהודה, תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. התלמוד-התורה שכן במבנה [[בית חב"ד]] המרכזי באור יהודה. 
התלמוד-תורה חודש שוב על ידי השליח הרב הנדל בשנת הלימודים ה'תש"ע - בבית הספר 'אור אבנר' בעיר. בתאריך [[י' שבט]] [[תשע"ו]] שונה שם התלמוד תורה ל"אור מנחם", מתוך התוועדות יחד עם תלמידי התלמוד תורה וקבלת החלטות טובות לכבוד יום מיוחד זה. 
במקביל הצטרף גם בית-ספר היסודי לבנות 'אור-חנה' למוסדות החינוך של חב"ד בעיר - בראשות הרב הנדל.

בשנת [[תשע"ז]] חלו שינויים בתלמוד תורה והוכנסו מחנכות לשכבות הבוגרות של המוסד, דבר שגרם לעזיבתם של התלמידים החב"דיים ולהקמתו של תלמוד תורה חב"די נוסף, התלמוד תורה עמד בניהולו של הרב [[זאב רויטמן]] ופעל במשך חצי שנה, מ[[חודש תשרי]] עד ל[[חודש ניסן]] בו נסגר. קרוב ל-100 ילדים למדו בתלמוד תורה.

===חיידר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש===
בשנת [[תשפ"ג]] הוקם חיידר 'אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בעיר, החיידר עומד בניהולו של הרב [[יהושע אלישביץ]] ותחת פיקוחו של שליח הרבי בעיר הרב מנחם מענדל פרידמן.

ב[[סיוון]] [[תשפ"ד]] נערך ערב התרמה לטובת החיידר{{הערה|[https://chabad.info/news/1097703/ 
בדינר מיוחד: מרחיבים את חיידר 'אוהלי יוסף יצחק' אור יהודה] {{אינפו}}}}.

החיידר ממוקם בביתו של הרב אלישביץ, בקומה השניה. לחיידר חמישה כיתות, אחת מהן כיתת מכינה, כיתה א' מונה תלמיד אחד ומשולבת עם כיתה ב'.

בחיידר לומדים כ-35 ילדים.

===צוות החיידר===
*הרב יהושע אלישביץ - מנהל
*הרב מנחם מענדל פרידמן - מפקח רוחני
*הרב עזריאל פייגלין - מחנך
*הרב יוסף יצחק וייצהנדלר - מחנך
*הרב מרדכי סגל - מחנך
*הרב מנחם מענדל ריבקין - מורה עזר

=== ישיבות תומכי תמימים בעיר ===
{{ערך מורחב|תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)}}
{{ערך מורחב|תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)}}
בשנת [[תשס"ד]] פנו הרבנים [[שלום דובער הנדל]] ומשה רוזנבלט, והעסקן ר' אברהם בן שמעון, בהצעה להקים ישיבה בעיר.
הרב פרידמן הגיב בחיוב{{מקור}}.

כך{{הבהרה}} קמה ישיבת [[תומכי תמימים]] אור יהודה.

בשנת [[תשס"ט]] נפתחה בעיר גם [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|הישיבה גדולה]].

==נשי חב"ד אור יהודה==
במסגרת ארגון 'נשי חב"ד אור יהודה', נפגשות נשות השלוחים לשיעור-[[התוועדות]] משותפים מדי שבועיים. 
בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב"ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח"ת]] - ארגון לאמירת [[תהלים]] ב[[שבת]] מברכים.
נשות חב"ד בעיר, בראשות הרבנית נחמה פרידמן, עורכות מדי ראש חודש ערב נשים מפואר. בכל פעם מגיעה מרצה מעניינת אחרת והנשים לא מפספסות אירוע זה.

כמו כן, נשות חב"ד מנהלות סניף שפרה ופועה פעיל שמעניק עזרה וסיוע ליולדות מתוך הקהילה.
בשנת תשע"ז החל לפעול מיזם מיוחד, בניהולה של הגברת זהבה גוסיאטניסקי. המיזם מפעיל את בנות הקהילה בהתנדבות בבתי יולדות.

==770==
בשנת [[תשס"ט]] החלה הכנת השטח לבניית [[770]] באור יהודה{{מקור}}. הבניין ישמש כבית כנסת ו[[בית חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''נווה חב"ד באור יהודה''', ראיון עם הרב [[שלום דובער הנדל]] על השליחות, חנוכת בית הכנסת ומינויו כרב הקהילה, [[מענדי דיקשטיין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1434 ע' 41-43
{{הערות שוליים}}

{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:אור יהודה]]