לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
יום העצמאות
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־01:59, 15 ביוני 2010 מאת
שלום
(
שיחה
|
תרומות
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''יום העצמאות''' הוא כינוי חילוני לה' באייר, היום בו הוכרזה ההכרזה על קום [[מדינת ישראל]], כמדינה לאומית. == התייחסות הרבי ליום זה == [[הרבי]] התנגד בחריפות להכרה ביום זה כיום חג, בהתבטאו שלא די בכך שאין זו יום חג כלל וכלל, אלא יום מר הוא, כיון שמדינת ישראל עיכבה ל"ע את ה[[גאולה]] השלימה במשך כמה וכמה שנים. לעומת זאת, הרבי סבר כי יש להודות לה' יתברך, אבל אין זה כלל וכלל בשל הקמת המדינה, אלא בשל זה שעזר לנו ה' לחזור ל[[ארץ ישראל]] והדף את אויבינו. וכך כותב [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]]{{הערת שוליים|חלק י"א ע' פ"ה. תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}} ::''"במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו אם השי"ת, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. ::''משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבת הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר בתניא פרק מ"ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש אתה מלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו ע"י הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן. == ראה גם == *[[אתחלתא דגאולה]] *[[מדינת ישראל]] *[[ציונות]] ==לקריאה נוספת== *הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]]. *הרב '''ישבעם סגל''', '''[[הגדה (אגדה) ליום העצמאות]]''', הגדה המתארת את הקמת [[מדינת ישראל]] ויום העצמאות, באופן של "ליצנותא ד[[עבודה זרה]]". [[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)