עריכת הדף "ביטול האור למאור"

אחד מגדרי האור הוא שהוא דבוק במאור (היינו, שמציאות אור תתכן רק כשאין דבר מסתיר את המאור), וכתוצאה מזה "מרגיש" האור שהוא '''בטל למאור'''{{הערה|ספר הערכים ב, בערך "אור" סעיף ז', וראה שם כמה פרטים בזה.}}

תורת החסידות מסבירה{{הערה|ספר הערכים ב, ערך "אור", סעיף ט'.}} ביטול זה בשני אופנים שונים, ובכל אחד מהם שלוש דרגות: א. ביטול האורות המתלבשים בכלים, ביטול האורות שלמעלה מהתלבשות, וביטול האורות הכלולים במקורם.

==הביטול שמצד מקורו==
'''א. הביטול דהעדר תפיסת מקום''': מכיון שהאור דבוק במאור נרגש בו '''שהמאור''' מחשיב אותו כ"אין"{{הערה|לך לך תרצ"ד (תשי"א) פרק כה.}}, ומכיון שביטול זה לא שייך לעצם האור (אלא רק להתפשטות שלו) הוא שייך רק לאורות '''המתלבשים''' בכלים{{הערה|אין ערוך תרצ"ד פרק כ"ח, אפס בלתך תרצ"ד פרק ל"א.}}.

'''ב. הביטול דאין''': מצד דביקותו במאור נרגש בו '''שעצם מציאותו''' היא רק מצד מקורו{{הערה|אין ערוך תרצ"ד פרק כ"ח.}}. ביטול זה הוא בדרגת האור ש'''למעלה מהתלבשות''' בכלים, כי למרות שהוא '''בעצם''' האור (ולא רק בהתפשטותו), הרי זה כפי שהאור הפך כבר ל"מציאות" (שנמשך כבר ממקורו '''ואינו''' כלול בו).

'''ג. הביטול דאפס''': באור '''הכלול במאור''' הביטול הוא באופן אחר לגמרי משתי הדרגות הקודמות{{הערה|אין ערוך תרצ"ד פרק ל"ב.}}, כי שם לא שייכת שום מציאות שאינה עצם המאור, והדבר היחיד ש"אפשר לומר" עליו הוא שמציאותו מצד אחד '''אינה''' עצם האור אך יחד עם זה גם '''אינה''' מהות אחרת מהעצם. היינו (דלא זו בלבד שהאור אינו מציאות לעצמו ואפילו לא שכל מציאותו היא רק מצד המאור), שכל מציאות האור '''אינה''' מציאותו שלו אלא מציאות העצם{{הערה|אפס בלתך תרצ"ד פרק ל"א.}}.

==הביטול שמצד עצמו==
'''א. הביטול שמצד ה"גילוי" שבו''': גדר האור המתלבש בכלים הוא שבהם הוא מתגלה, ומכיון שגם בדרגה זו הוא דבוק במאור ומעין המאור{{הערה|אנכי ה' אלוקיך תש"ג פרק ד'.}} – כמו שהמאור הוא בחינה '''שאינה''' מציאות, כך גם האור הוא "אין"{{הערה|שם=כימי צאתך|כימי צאתך תשכ"ח.}}.

'''ב. הביטול מצד שמרגיש את המאור''': באור כפי שהוא למעלה מהתלבשות בכלים שני הופכים – מצד אחד ה"גדר" שלו הוא גילוי והתלבשות (שהרי הוא "מציאות" אור שכבר נמשכה מהמאור ויצאה ממנו), אבל מכיון שבפועל הוא נעלה מכדי שיוכל להתלבש בכלים והוא מרגיש את מקורו - בפועל '''אינו''' מאיר{{הערה|שם=כימי צאתך}}.

'''ג. הביטול שמצד רצונו להכלל במקורו'''{{הערה|שם=כימי צאתך}}: מצד שעצם האור (שלמעלה '''מגדר''' התלבשות בכלים) דבוק במקורו ומרגיש את מקורו, רצונו הוא להכלל לגמרי במקורו - ו"במקום רצונו של אדם שם הוא נמצא"{{הערה|פתגם הבעש"ט, וישנו בשני נוסחים: במקום רצונו, או במקום מחשבתו.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: תורת החסידות]]